כל הפוסטים של הרב מאיר נהוראי (רב משואות יצחק, יו"ר רבני בית הלל)

כל מי ששירת בצבא יודע שנשמת אפו של הצבא היא ביצוע משימותיו. בצבא, המשימה קודמת לאדם. תפקידו של הצבא הוא

פרשת עיר הנידחת מציפה קשיים מוסריים, ובמיוחד הדרישה של התורה לענישה קולקטיבית כלפי כל תושבי העיר. אולם, המעיין במקורות חז"ל

אחד מהאתגרים הגדולים שלנו בחיים הוא לדעת להכיל את הפער שבין החזון למציאות ובין הרצוי למצוי. דומה שהפער הזה מובלט

ייחודו של ט"ו באב מתואר במשנה (תענית ד, ח): "אמר רבן שמעון בן גמליאל: לא היו ימים טובים לישראל כחמשה

פרשתנו מזהירה את הדיינים מחולשה בעת שיושבים בדין: "…לֹא תָגוּרוּ מִפְּנֵי אִישׁ כִּי הַמִּשְׁפָּט לֵאלֹקים…". החזקוני מסביר שיש כאן מעין

בני גד ובני ראובן קיבלו את נחלת עבר הירדן המזרחי, בתנאי שיהיו שותפים מלאים בכיבוש הארץ. אולם, מסתבר שלא רק

פרשתנו מתמקדת בהכנות המיוחדות של עם ישראל לקראת כניסתו לארץ. הפרשה פותחת במפקד לאומי לקראת ירושת הארץ וחלוקתה. בהמשך, משה

לפני ימים אחדים למדנו בדף היומי מימרה תמוהה שמתייחסת לפרשתנו: "משה כתב ספרו, ופרשת בלעם, ואיוב" (בבא בתרא יד ע"ב).

בכל הדורות ניסו רבים להסביר מה היה פשעו של משה עד כדי שניטלה ממנו מנהיגותו. מתוך הפסוקים עולה שמשה נצטווה

החלק המרכזי של פרשתנו עוסק במחלוקת ובסכנותיה. קורח ועדתו קוראים תיגר כנגד מנהיגותו של משה. זו דוגמה למחלוקת הנגועה במניעים