כל הפוסטים של נהוראי מאיר (רב משואות יצחק, יו"ר רבני בית הלל)

במהלך התוכחה מבקר משה את העם על כך, שבעטיו של חטא המרגלים הוא-משה לא ייכנס לארץ, וכך נאמר:  "גַּם בִּי

  הורה עלול ח"ו לשכוח ילד ברכב ולגרום לאסון. זה חמור יותר משוגג רגיל, כי כיום ניתן להתגבר על השכחה

פרשתנו מתארת את האומץ וההעזה של בנות צלפחד, בבקשתן נחלה בארץ ישראל. בנות צלפחד יצאו מאזור הנוחות שלהן, והעמידו את

גם בשנה הארבעים להליכת בני ישראל במדבר, העם המשיך בתלונותיו על מזון ומים ודומה שלקחים לא הופקו. בפרשתנו שתי תלונות

בשעה שגלי השנאה שוטפים את הרחובות נוכל לחדש את החוזה החברתי רק באמצעות מפגשים ושיח משותף לאחר שהאדמה בלעה את

העולם יכול להיות טוב יותר ומתוקן יותר אם נשים תהיינה מעורבות בהנהגתו כיצד היתה מסתיימת הפרשה אם היו נשלחות "מרגלות"

מתוך הדיאלוג של משה עם חותנו ניתן להבין עד כמה גרים יכולים להוסיף ולתרום לעם ישראל כולו לקראת תחילת תנועתם

בזמן שבבית לחם מתעלמים מרות, יושב בעיר גביר זקן, שמצליח לזהות נערה צעירה ואומללה, ולהעניק לה תחושה של בית אחד

הקהילה צריכה לעודד היכרות מעמיקה עם כל אחד ואחת, ולהכיר בחשיבות של כל אחד ספר במדבר פותח במפקד של עם

המסר העולה מהתורה, שגם אם יש שיקולים כלכליים של תחרות ורווחיות, יש לשקול גם שיקול מוסרי של תמיכה במי שקרוב