כל הפוסטים של הרב מאיר נהוראי (רב משואות יצחק, יו"ר רבני בית הלל)

פרשת קדושים נאמרה ברוב עם מפני שרוב גופי תורה תלויים בה (ויקרא רבא כד,ה). לדברי המדרש, ייחודה של הפרשה הוא

תיאור אכילת קרבן הפסח ויציאת מצרים מזכיר את הדריכות של חיילים לפני הקפצה: "וְכָכָה תֹּאכְלוּ אֹתוֹ מָתְנֵיכֶם חֲגֻרִים נַעֲלֵיכֶם בְּרַגְלֵיכֶם

בשלושה מקומות בספר ויקרא מתייחסת התורה לדרך טהרתו של כלי חרס מטומאה או לדרך הכשרו מאיסור. בפרשתנו נאמר, שכאשר מבשלים

בשבת החודש קוראים, בנוסף על הפרשה, את פרשת החודש (ספר שמות, פרק י"ב), המכריזה על חודש ניסן כחודש הראשון לחודשי

פרשתנו פותחת באשה היולדת ובטומאתה כתוצאה מהלידה – 'דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ וְיָלְדָה זָכָר וְטָמְאָה שִׁבְעַת

לאחר הכנות מרובות שנעשו לקראת הקמת המשכן וימי המלואים בהם הושקעה עבודה רבה, נערכו אהרן ובניו לרגע המיוחל. ובעיצומו של

פרשת 'צו' דנה בהרחבה על קרבן תודה, לו מן המשותף לפורים. דרכו של הרמב"ם לחתום את קבצי ההלכה במשנה תורה