שופך דם האדם באדם
לאחר שנח ומשפחתו יצאו מן התיבה הם נצטוו לעשות פעולות לקיום המין האנושי: "וְאַךְ אֶת דִּמְכֶם לְנַפְשֹׁתֵיכֶם אֶדְרֹשׁ מִיַּד כָּל
לאחר שנח ומשפחתו יצאו מן התיבה הם נצטוו לעשות פעולות לקיום המין האנושי: "וְאַךְ אֶת דִּמְכֶם לְנַפְשֹׁתֵיכֶם אֶדְרֹשׁ מִיַּד כָּל
דֶּמוֹגְרַפְיָה היא עיסוק במחקר ותיעוד האוכלוסייה, בהרכבה, ובתמורות החלות בה עם הזמן. ספר בראשית מתאר את התהוות עם ישראל, דרך
יעקב שלח לעשיו מנחה בצורת עדרי צאן ובקר, בכדי לפייסו. הוא שלח אותם: "בְּיַד עֲבָדָיו עֵדֶר עֵדֶר לְבַדּוֹ וַיֹּאמֶר אֶל
יצחק מצווה על יעקב: "לֹא תִקַּח אִשָּׁה מִבְּנוֹת כְּנָעַן". ציווי זהה מצינו אצל אברהם לאליעזר עבדו: "לֹא תִקַּח אִשָּׁה לִבְנִי
הקב"ה העניק בן לאברהם ושרה כשהם באים בימים, והבטיח: "כִּי בְיִצְחָק יִקָּרֵא לְךָ זָרַע". אברהם ביקש לנוח על זרי הדפנה,
החטא הקדמון של האכילה מעץ הדעת, שבעטיו הפכו איברי הרבייה לאיברי עינוג, הביאו לכך שגם כל החי נדבקו במעשי הזימה:
הקשר בין דם לנפש מופיע בתורה בכמה מקומות. בפרשת השבוע נאמר: "רַק חֲזַק לְבִלְתִּי אֲכֹל הַדָּם כִּי הַדָּם הוּא הַנָּפֶשׁ
בברית אשר כרת הקב"ה עם עם ישראל טרם כניסתם לארץ, מפורטות ההטבות שתורעפנה עליהם אם יקיימו את תנאי הברית,
אחת המילים הקשות לביטוי, המלווות במטען רגשי כבד היא המילה "סלחתי". כאשר אדם נפגע גופנית או נפשית הוא צובר הרבה
לאורך ספר דברים משה עשה שימוש בשלושה מוטיבים: ידיעה, זיכרון ושכחה כדי להוכיחם על מעשיהם הרעים, להביאם להכרה בה' ובמעשיו