והגית בו יומם ולילה
חג השבועות נקבע כחג מתן תורה, אף על פי ששם זה אינו מוזכר בתורה. חז"ל הצמידו שם זה למגוון שמות
חג השבועות נקבע כחג מתן תורה, אף על פי ששם זה אינו מוזכר בתורה. חז"ל הצמידו שם זה למגוון שמות
בלק לקח את בלעם לשדה צופים כדי שיקלל את עם ישראל. במקום הקללה ה' שם בפי בלעם את הדברים הבאים:
לאחר תיאור המתנות שהגישו נשיאי העדה לכבוד חנוכת המשכן, הפרשה מסתיימת בפסוק שרב הנסתר בו על הנגלה: "וּבְבֹא מֹשֶׁה אֶל
משה רבנו נצטווה לערוך מפקד לעם ישראל: "בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית לְצֵאתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם". המפקד לא כלל את כל
בתורה אנחנו נחשפים למושג "טומאה", הפוגעת בגופו של אדם, בין אם היא נראית לעין ובין אם היא נסתרת. הטומאות הנראות
לאחר שמשה נתבשר על אי היכנסו לארץ המובטחת, ביקש מהקב"ה: "יִפְקֹד ה' אֱ-לֹהֵי הָרוּחֹת לְכָל בָּשָׂר אִישׁ עַל הָעֵדָה: וְלֹא
הביטוי "שתום עין" בשפת היום יום מגדיר אדם הסומא בעינו האחת. בכך אנו מסתמכים על פרשנות חז"ל לפסוק: "נְאֻם הַגֶּבֶר
התורה מתארת את המן: "וּבְרֶדֶת הַטַּל עַל הַמַּחֲנֶה לָיְלָה יֵרֵד הַמָּן עָלָיו". לפי רש"י: "הטל יורד על הארץ והמן יורד
בִּיכּוּרִים הם הפירות הראשונים של השנה, משבעת המינים שהתברכה בהם ארץ ישראל. מצווה מהתורה להביא את הביכורים לבית המקדש ולהעניקם
המפקד המובא בפרשה נערך בראש החודש השני בשנה השנייה לצאתם ממצרים. כעבור עשרים יום, מנין השבטים וכלל ישראל חוזר על