והגית בו יומם ולילה
חג השבועות נקבע כחג מתן תורה, אף על פי ששם זה אינו מוזכר בתורה. חז"ל הצמידו שם זה למגוון שמות
חג השבועות נקבע כחג מתן תורה, אף על פי ששם זה אינו מוזכר בתורה. חז"ל הצמידו שם זה למגוון שמות
בלק לקח את בלעם לשדה צופים כדי שיקלל את עם ישראל. במקום הקללה ה' שם בפי בלעם את הדברים הבאים:
לאחר תיאור המתנות שהגישו נשיאי העדה לכבוד חנוכת המשכן, הפרשה מסתיימת בפסוק שרב הנסתר בו על הנגלה: "וּבְבֹא מֹשֶׁה אֶל
משה רבנו נצטווה לערוך מפקד לעם ישראל: "בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית לְצֵאתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם". המפקד לא כלל את כל
בתורה אנחנו נחשפים למושג "טומאה", הפוגעת בגופו של אדם, בין אם היא נראית לעין ובין אם היא נסתרת. הטומאות הנראות
לאחר שמשה נתבשר על אי היכנסו לארץ המובטחת, ביקש מהקב"ה: "יִפְקֹד ה' אֱ-לֹהֵי הָרוּחֹת לְכָל בָּשָׂר אִישׁ עַל הָעֵדָה: וְלֹא
הביטוי "שתום עין" בשפת היום יום מגדיר אדם הסומא בעינו האחת. בכך אנו מסתמכים על פרשנות חז"ל לפסוק: "נְאֻם הַגֶּבֶר
התורה מתארת את המן: "וּבְרֶדֶת הַטַּל עַל הַמַּחֲנֶה לָיְלָה יֵרֵד הַמָּן עָלָיו". לפי רש"י: "הטל יורד על הארץ והמן יורד
בִּיכּוּרִים הם הפירות הראשונים של השנה, משבעת המינים שהתברכה בהם ארץ ישראל. מצווה מהתורה להביא את הביכורים לבית המקדש ולהעניקם
המפקד המובא בפרשה נערך בראש החודש השני בשנה השנייה לצאתם ממצרים. כעבור עשרים יום, מנין השבטים וכלל ישראל חוזר על
הכל התחיל לפני 21 שנה, אז הוקם עלון פרשת השבוע "שבתון" שחולק בבתי הכנסת הדתיים הלאומיים, שקנה לו שם של כבוד על דלפקי בתי הכנסת. מאז, העלון הפך לשבועון המוביל בציבור הדתי, ומעבר לדברי תורה ומדורים קבועים ומתחלפים על פרשת השבוע, נוספו כתבות מגזין, טורים אהובים ומדורי אירוח.
המדורים בשבתון נכתבים על ידי רבנים מוכרים, אנשי אקדמיה ומובילי דעה בציונות הדתית, והמגזין נוגע בכל מה שאקטואלי, חם ומעניין את הציבור הדתי.
השבועון מופץ בעשרות אלפי עותקים בכ-5,500 בתי כנסת ברחבי הארץ. בנוסף, מהדורה דיגיטלית המופצת בעשרות אלפי עותקים.
מייסד ועורך: מוטי זפט
עורכת אתר שבתון: אביטל דואן