כל הפוסטים של שרון שלום (רב, ד"ר, ראש הקתדרה הבין לאומית לחקר יהדות אתיופיה, הקריה האקדמית אונו)

עם הזמן אני מקבל יותר ויותר פניות מבני הדור השני, שגדלו בארץ ומתמודדים עם שאלות מורכבות בניסיון לשלב בין שני

נשאל אחד הרבנים האם יש בעיה בכך שהכלה תשבור את הכוס תחת החופה. תשובתו נשענה על שני נימוקים: ראשית, אין

חג החנוכה הוא חג בתר מקראי, ובשל כך יהודי אתיופיה לא הכירו אותו.  רק בשנים האחרונות, הובאה מסורת החג אל

"בנופים האלה, באזורים הללו, חיו יהודי אתיופיה. בימים היפהפיים ההם, בסוף המאה ה־19, סבלו יהודי אתיופיה מרדיפות קשות מצד שכניהם.

בעת שליוויתי תיירים באתיופיה, הבנתי שיש מהם העוברים לא רק מסע גיאוגרפי, אלא גם מסע רוחני־אישי ויציאה מסוימת מ"בית הכלא

בחג הסיגד האחרון זכיתי לעבור חוויה רוחנית עמוקה, שחידדה עבורי את משמעותו של החג ואת משמעותה של השליחות האישית של

השנה, חג הסיגד מגיע אלינו לאחר שנתיים קשות במיוחד שנים של כאב ואובדן, אך גם של רגעים נעלים של תקווה

לא רבים יודעים זאת, אך לחג הסיגד המוכר יש שם נוסף: "חג מהללה". בעוד השם סיגד מבטא סגידה, הכנעה וצניעות

בספרו "איזו מדינה", מביא יורם טהרלב ציטוט מעיתון "הצבי" משנת 1887: "אִישׁ לֹא יָדַע לְנָכוֹן מַה כָּל הַחֲרָדָה הַזֹּאת, וְעַל

לפני שנים אחדות, עוד בהיותי תלמיד בישיבת הר עציון, טסתי לראשונה לארצות הברית. זו הייתה נסיעה מעצבת. הגעתי לשם תמים