החברה הישראלית: בין פחד לפטרנליזם
בתוך כל השבוע המטלטל שעברנו, נתקלתי במראה מטלטל נוסף: אֵם ממוצא מזרחי זועקת מכאב מול חברי הכנסת בוועדה על אפליית
בתוך כל השבוע המטלטל שעברנו, נתקלתי במראה מטלטל נוסף: אֵם ממוצא מזרחי זועקת מכאב מול חברי הכנסת בוועדה על אפליית
במסורת יהודי אתיופיה, הלידה הייתה תהליך טבעי שהתבצע בסביבה הביתית, תוך שמירה על טקסיות וכבוד למעמד. בבית הוכן מקום מיוחד
בשבת הקרובה אנו ניפרד מספר 'בראשית' ונעבור לספר 'שמות'. איך שהזמן טס. בכל שנה אני מרגיש את המעבר הזה בין
את השיר "תמיד אוהב אותי" שמעתי לראשונה מבני, שלא הפסיק לשיר אותו בכל מקום – בבית, בדרך לבית הספר ואפילו
חג החנוכה הוא חג בתר מקראי, ובשל כך יהודי אתיופיה לא אמורים להכיר אותו. האם הם הכירו אותו? שאלה נוספת:
בשנים האחרונות אני יותר ויותר נפגש עם תופעה של משפחות שבונות בתים מעוצבים, מפוארים וגדולים. קצת שונה ממה שהיה בעבר,
שאלת גבולות האחריות היא שאלה כבדת משקל הן ברמה התיאולוגית והן ברמה האנתרופולוגית-סוציולוגית. איפה ומתי אנו משחררים ומאפשרים לאירועים להוביל
משה (בוגי) יעלון, שר הביטחון והרמטכ"ל לשעבר, העלה האשמות חמורות כנגד מדינת ישראל וצה"ל, באומרו כי "צה"ל מבצע 'טיהור אתני
מאז אירועי 7 באוקטובר, השיח בחברה הישראלית נצבע בגוונים של כאב, פחד ולעיתים אף שנאה. אבל נראה לי שהמתח בין
חג הסיגד יחול ביום חמישי (הוקדם משבת). השנה, על רקע מלחמת "חרבות ברזל", מקבלים מסריו של חג הסיגד- חג עתיק,