כל הפוסטים של פרופ' משה הלינגר, המחלקה למדעי המדינה, אוניברסיטה בר-אילן

יותר ממאה שנים לאחר מתן זכות הצבעה לנשים במדינות רבות במערב, עדיין קיים פער משמעותי בין גברים ונשים בתפקידים ציבוריים

נחתום את הדיון בסוגיה זו בהתייחסות למהפכה הגדולה בעשרות השנים האחרונות ביכולת של אישה להורות הוראה כפוסקת הלכה או כ"דוברת

דמות מיוחדת בתנועת 'המזרחי' שתמכה במעורבות נשים בחיים הציבוריים גם כבוחרות וגם כנבחרות הוא הרב יהודה ליב זלוטניק (אבידע, פלונסק

בטור הקודם עסקנו בגישתו של הראי"ה קוק כנגד בחירת והיבחרות נשים לתפקידים ציבוריים שהוצגה להנהגת 'המזרחי' בראשית ימי המנדט, והיא

נפנה כעת לדיון על דיינות נשים בספרות האחרונים. כאן יש כבר עמדה שלילית ברורה.  ראש וראשון היה רבי יוסף קארו

כפי שראינו בסיום הטור הקודם, קול מיוחד במחנה השוללים את האפשרות שאישה תהיה דיינת הוא של הרמב"ם. הוא לא מתבסס

  בסיום הטור הקודם ראינו את הגישות השונות ואף המנוגדות העולות מבעלי התוספות בסוגיית ההיתר או האיסור לנשים להיות דייניות:

בטורים הקודמים ראינו עמדות שונות ומנוגדות לחיוב ולשלילה בנושא לימוד תורה לנשים. כעת נפנה לצד השני של המשוואה: האם נשים

כעת נפנה לעמדות של פוסקים והוגים מובילים באורתודוקסיה בת זמננו: גישות השוללות לימוד תורה לנשים: האדמו"ר מקלויזנבורג, רבי יקותיאל יהודה

בסיום הטור בשבת שעברה התחלנו את הסקירה של המהפכה בלימוד תורה לבנות שעשתה שרה שנירר בתמיכת האדמו"רים מבלז ומגור. נמשיך