כל הפוסטים של פרופ' משה הלינגר, המחלקה למדעי המדינה, אוניברסיטה בר-אילן

אחד הנושאים הבולטים שבהם ניתן לראות את חוסר השוויון בין גברים ונשים במשפט העברי, שהוא גם ביטוי למעמד האישה בספרה

כפי שראינו בתחילת הסידרה, המאבק הציבורי המרכזי למען שוויון בין גברים ונשים שהובילה התנועה הסופרג'יסטית במאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20,

הסיכוי לפריצת מלחמת אזרחים בישראל על רקע הקרע הנוכחי הקשה בחברה היהודית בישראל, נמוך ביותר מאז העלאת תוכנית "הרפורמה המשפטית",

את הניתוח של דמותה המיוחדת והמרשימה של ברוריה נסיים במקור בתר תלמודי העוסק בברוריא, שעורר הדים נרחבים לאורך הדורות. בטור

בטורים האחרונים עסקנו בדמותה המרשימה של ברוריה שניחנה בשילוב נדיר של שכל ישר, חכמה, למדנות ושליטה עצמית. לתכונותיה אלה יש

בטור הקודם עסקנו בדמותה המרשימה של ברוריה, רעייתו של רבי מאיר ובתו של רבי חנינא (חנניה) בן תרדיון, שהייתה תלמידת

בטור הקודם הצבענו על כך שעולם חז"ל היה של בית מדרש גברי שבו לא פעלו נשים. ואכן, נדיר למצוא אמירות

בטרם נפנה לעסוק במעמדן של נשים בספרות חז"ל,  נפתח במספר מאפיינים של הספרות החז"לית בכלל. ממחקריהם של חוקרי התלמוד דניאל

כפי שראינו בגיליון הקודם, שלומציון בסיוע הפרושים כוננה שלטון יציב בממלכת יהודה. ההיסטוריון  של בית שני, יוסף בן מתתיהו רואה

נפנה כעת לתקופת הבית השני. הדמות הנשית המשמעותית ביותר בתקופה זו היא של המלכה שלומציון-אלכסנדרה, אשתו של המלך ינאי, אשר