במותם ציוו עלינו את קדושת החיים
מעניין הדבר כי פרשיות "אחרי מות" "קדושים" ו"אמור" נופלות תמיד בסמיכות לאירועי הזיכרון של יום השואה וחללי צה"ל – השנה
כל הפוסטים של הרב בנימין מונק, מנהל ביה"ס לחזנות ירושלים
"זמרה ננעים וקול נרים
עשיר הוא חג הפסח בפיוטיו שיריו וניגוניו. החל מן ההלל בערבית ראשונה של החג ועד לשירת הים בשביעי של פסח,
יבואו טהורים ויתעסקו בטהורים
מנהג קדום בכל תפוצות ישראל היה בעבר כי ילדי ה'חדר' בבואם ללמוד תורה היו פותחים בלימוד בחומש ויקרא. על כך
אחרי הפעולות נמשכות הלבבות
בעיני איש העולם המודרני של היום עלולה להיראות עבודת הקורבנות המתוארת באריכות בפרשיות ספר ויקרא כתמוהה ולא מובנת אם לא
"יש בקרבנות סוד נעלם"
הרב בנימין זאב מונק – מנהל "מכון ירושלים לחזנות" הקדמה ארוכה מתוארת בפתיחת פרשת ויקרא בהגדרת ה"שיחה" בין הקדוש ברוך
נגיל ונשיש בזאת התורה
שלשה מוטיבים מוסיקאליים מייחדים את חג השבועות – חג מתן תורה. הראשון שבהם הוא "ניגון האקדמות" המיוחד והוא במקור מושר
"והרעותם בחצוצרות – ונזכרתם"
המתבונן בפרשיות התורה המתארות את סדרי חנייתם הליכתם ומסעותיהם של שבטי ישראל על פי ההוראות המדוקדקות המתפרשות בתורה – מקבל
קדוש או חוטא?
מה היא השקפת התורה על אותם אלו המתנזרים מרצונם מתענוגי העולם? האם מדובר באקט חיובי או שמא בסגפנות יתר שאינה
"אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני"
בנימין מונק פרשת פרה אדומה עליה כידוע אמר שלמה המלך בקהלת "אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני" – עולה בה התמיהה
ניגון ה"אקדמות" – והפולמוס
הרב בנימין זאב מונק – מנהל "מכון ירושלים לחזנות" פולמוס רחב התחולל בין הפוסקים האחרונים בעניין פיוט ה"אקדמות" המיוחד לחג