כל הפוסטים של אבי רט (מנהל חינוכי ועורך התלמוד הישראלי [מדיסון])

  כמה ענווה נדרשת כדי להכפיף את עצמך להאזין לקולות של אלו, שראו כבר כל כך הרבה במהלך חייהם  

אצל הגיבורים הללו אין ריחוק וניכור הנובע מראיית האחר כ'הם'. יש רק 'אנחנו' בשבועיים הקרובים תעסוק החברה הישראלית כולה בנושאי

הנביא מלאכי, הוא בן המחצית הראשונה של המאה ה-5 לפני הספירה, תחילת תקופת בית שני, שיבת ציון וחידוש ממלכת יהודה.

במקום שיש בני אדם- יש טעויות ושגיאות, חטאים והחטאות, נפילות ומעידות, בשוגג ובמזיד. אנחנו בני אדם ולא מלאכים, ולכן השאלה

המבנה הציבורי הראשון של העם היהודי עומד בשעה טובה על תילו ועומד להיחנך ולשמש כמרכז רוחני לעם, מקום בו תהא

מנהיג אמיתי ואחראי יהיה חייב להאזין לקולות השונים, להכיר בהשפעתם החיובית או השלילית, ולדעת כיצד להוביל, לנתב ולנווט הנה מגיע

ישנם מנהגים במסורת היהודית, שלא תמיד ברור מה מקורם,  ומה מעמדם ההלכתי. האמת שזה גם לא כל כך משנה. ישנם

"כל המועדים בטלים וימי הפורים אינם בטלים לעולם" [מדרש משלי]. "מלחמה לה' בעמלק מדור דור" [שמות י"ז]. למרות שמדובר כביכול

המבנה הציבורי הראשון של העם היהודי הטרי שזה עתה נוצר עם ויצא ממצרים הוא המשכן-המקדש: "וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם". בנסיבות

בעוד העולם סבור ש'העולם שייך לצעירים', בעולמה של היהדות לדורותיה הוטלה דווקא על הזקנים, מתוקף גילם, סמכותם, ניסיון חייהם וחכמתם,