ביום שאחרי הבחירות, מי באמת ניצח?
השבוע שמעתי על שני תלמידים בכיתה ה' שרבו בהפסקה על הבחירות: אחד אמר שביבי יציל את המדינה. רק ביבי. כי
השבוע שמעתי על שני תלמידים בכיתה ה' שרבו בהפסקה על הבחירות: אחד אמר שביבי יציל את המדינה. רק ביבי. כי
בעוד זמן קצר שוב נעמוד בפני מערכת בחירות. הרחובות יתמלאו בסיסמאות, הרשתות בוויכוחים וכל צד ינסה לשכנע אותנו שהאמת נמצאת
יש רגע כזה בתחילת השנה שבו כולנו הופכים לאנשים שאנחנו חולמים להיות: אנחנו פותחים יומן חדש ומבטיחים לעצמנו שהשנה נהיה
יש לי תחושה שאנחנו חיים בתקופה שבה אנשים יודעים מצוין להעיר אבל פחות יודעים להאיר: אנחנו נעיר על החולצה שלא
נראה לי שתזדהו עם השורה הבאה: יש רגע כזה כמעט בכל סוכה משפחתית. ילד אחד מתלונן שחם לו. השני מודיע
בואו נדבר על המשפט שאנחנו אומרים לילדים שלנו הכי הרבה בימים האלה: "שנה טובה". והאמת? אנחנו באמת מתכוונים לזה כשאנחנו
יש רגע כזה בערב החג שבו הבית כולו מתמלא הבטחות: המפה הלבנה נפרשת, הרימונים מקבלים מקום של כבוד, הדבש מחכה
השבוע פתחתי עוד שנת לימודים כמחנך בישיבה התיכונית שלי בפתח תקווה. ההתרגשות הזו, שחוזרת בכל סוף אוגוסט מחדש, תמיד מביאה
יש שיעורים שילדים זוכרים למבחן, ויש שיעורים שהם זוכרים לחיים. קיבלתי סיפור לפני שנים על מחנך בכיתה ו' באחד מבתי
גללתי השבוע באיזה מקום של 'מוטיבציות יומיומיות' ונתקלתי בתובנה שגרמה לי לעצור את מרוץ היום: דובר שם על מחקר מרתק