כל הפוסטים של אבינועם הרש (מחנך ומעביר שיחות להורים מורים ונוער)

אחת מהתופעות היותר אומללות בעיניי מתרחשת בכל סוף שנה כאשר אלפי שמיניסטים נרגשים עושים את דרכם לעבר מסיבות הסיום של

לא תאמינו, אבל כבר יש הורים שמתחילים לספור את הימים לאחור ושואלים את עצמם מתי יגיע אחד בספטמבר. מעבר לטרלול שנוטף מכל

כמו כל עם ישראל, גם אני צפיתי בתמונותיהם של הילדים המתוקים בני העדה הדרוזית שנרצחו בדם קר. כתב האישום: שיחקו

קמתי בבוקר, וקראתי כמו כל עם ישראל בתדהמה ובלסת שמוטה את האייטם שכתב שי רינגל ב'מאקו': "האם ההייטק הישראלי עומד בפני

חבר מהישיבה התיכונית ניגש אליי בין מנחה לערבית בשטיבלעך בקטמון. "נו מה", אמרתי לו, "החופש הגדול הגיע, הא?" הוא גלגל עיניים

הייתי יכול פשוט לקצר ולכתוב לכם: לכו מהר, לכו עכשיו, מייד, ותראו את ההספד שכתבה ללי לבנה רס"ל במילואים סעדיה יעקב

אחד הדברים שאני משתדל ללמד את הילדים והתלמידים שלי הוא קודם כל להגיד תודה, כי בואו, אף אחד לא חייב

אם תיכנסו לכיתות ו', בכל בית ספר שהוא, תגלו משהו שמשותף לכולם: כולם ללא יוצא מן הכלל החלו בהכנות הקדחתניות

ביום שני נפגשתי עם חבר ושוחחנו. "אחי הקטן", כך הוא סיפר לי, "מחזיק את הילדים שלו הכי קצר שיש. יש