כל הפוסטים של פרופ' זהר עמר (אוניברסיטה בר-אילן, המחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה, אתר 'קדמוניות הטבע והריאליה בישראל')

מהגויל שדוקק במחקרנו נכתבה כנראה המזוזה הראשונה בהיסטוריה מעור ג'ירפה. השימוש בעורות חיות בר אלה מעיד למעשה על מסורת כשרותם

"מדוה מצרים" (דברים כח, סא). בכמה מקומות בתורה ה' מבטיח לבני ישראל שאם ילכו בדרכיו: "וְהֵסִיר ה' מִמְּךָ כָּל-חֹלִי וְכָל-מַדְוֵי

אחת מ-24 מתנות הכהונה שהמשיכו להתקיים לאחר חורבן המקדש נזכרת בפרשתנו: "וְזֶה יִהְיֶה מִשְׁפַּט הַכֹּהֲנִים מֵאֵת הָעָם מֵאֵת זֹבְחֵי הַזֶּבַח

בפרשת השבוע מופיעה סדרה של פסוקים המהווים למעשה שיר הלל לארץ ישראל (דברים ח, ז-י). הם מתארים את שבחיה הגשמיים:

"וְגַם-בְּנֵי עֲנָקִים רָאִינוּ שָׁם" (דברים א, כח). פרשת דברים מלאה בתיאור הענקים (ב, י-יא), הנקראים במקרא גם בשם "נפילים". אנו

בתיאור השלל שנלקח במהלך המלחמה במדין נזכרו חמשת מיני המתכות השכיחות בשימוש האדם בתקופת המקרא: "אַךְ אֶת הַזָּהָב וְאֶת הַכָּסֶף

פרשת בלק מתובלת בדמויים רבים מעולם הטבע. בלק בן צפור, כפרעה, חושש מפני ריבויו העצום של עם ישראל (שמות א,

פרשת קורח טלית שכולה תכלת בספרות חז"ל הוזכרה מספר פעמים "טלית שכולה תכלת" (למשל, מנחות מא ע"ב). במיוחד מפורסם המדרש

  'אשרי העם יודעי תרועה'. וכי אין אומות העולם יודעים להריע? "עֲשֵׂה לְךָ שְׁתֵּי חֲצוֹצְרֹת כֶּסֶף מִקְשָׁה תַּעֲשֶׂה אֹתָם" (במדבר

  חומש במדבר מתחיל בציווי לפקוד את כל יוצאי צבא בישראל (במדבר א, ב). לא נאמר במפורש באיזה אופן הדבר