כל הפוסטים של הרב יובל שרלו (ראש ישיבת אורות שאול תל אביב וראש המרכז לאתיקה בארגון רבני צהר)

הפער בין הציר המוסרי והערכי ובין הביולוגיה והטבע ה"עיוור" מפגיש אותנו בצומת עולמות, שאנו חיים בתוכם בסתירה. הצד המוסרי והערכי

אפשר להתייחס אל תהליכים ביולוגיים כאל תהליכים ביולוגיים בלבד. לא לתת להם שום משמעות, מלבד העובדות הפרקטיות – ובעיקר היגיינה

ישיבות ההסדר – כשמן כן הן. הן הסדר. הן הסדר בין שתי משימות עילאיות שאנו מאמינים שחובה עלינו למלא את

אוהל מועד – למילה "מועד" יש שתי משמעויות. השימוש המקובל במילה נעשה בשדות השיח של מושגי הזמן: חגים ומועדים, מועדים

"ודל לא תהדר בריבו" – בדין התורה הראשון שישבתי בחיי פגשתי את הפסוק הזה במלוא עוצמתו. באותו מקרה, היה ויכוח

ברית הקודש שנחתמת במעמד הר סיני בינינו ובין ריבונו של עולם מוכתרת ב"אנכי ד' אלוקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית

אחד מהכלים המכוערים בעולמה המפואר של המחלוקת הוא ייחוס מניעים שליליים לבעל הפלוגתא שלך. ייחוס זה ממיר את הדיון על

האם התורה וההלכה מסייעות הם הכלים הטובים ביותר להתמודד עם התופעה המכוערת של האלימות, גם זו שבתוך המשפחה ? האם

התפוצצות פרשת ה"שופט המכה" מהווה הזמנה לרענון אמיתות יסוד בדבר המשפט. אדגיש בפתיחה כי אין בדברים הבאים כל קביעה ביחס