כל הפוסטים של הרב יובל שרלו (ראש ישיבת אורות שאול תל אביב וראש המרכז לאתיקה בארגון רבני צהר)

שני יסודות נצחיים מופיעים בפרשת השבוע שלנו ביחס למנהיגות שעיקרה משפטית. אלה לא היסודות היחידים. בפרשת יתרו למדנו את עצת

ברית פרשת ניצבים, וקריאתה כל שנה מחדש לקראת ימי המלכת ד' וכפרת העוונות– מזכירה לנו את היסוד הגדול של התורה:

רשת האינטרנט הרחיבה את האפשרויות להכות בסתר, בדרכים שונות ומגוונות. בראש ובראשונה בעובדה שכל אדם יכול לכתוב כל דבר, בלי

מצוות שילוח הקן, המהווה בסיס לדיון בתחום טעמי המצוות, התבארה בפשטות על ידי הרמב"ן בהצעתו הראשונה כמצווה מקבילה למצוות "אותו

האם ניתן להצביע על סדר מסוים בדיברות האחרונות ? הבה נשים לב לעובדה זו: "לא תרצח, ולא תנאף, ולא תגנוב,

לו היינו קוראים את תחילת פרשת השבוע כמצפן פוליטי; לו היינו מציבים את המילים הפשוטות ביותר הכתובות בתורה לחוקה המניעה

ציורים בוסריים המלווים אותנו מימי ילדותנו יוצרים חסימות רוחניות כשאנו מתבגרים, והם אינם מצליחים עוד להניע אותנו לצעוד בדרך אחרת.

"וזאת הברכה" – קשה לעמוד על טיבו של המושג ברכה, לא כאשר מדובר בין א-לוהים ואדם, וגם לא כאשר מדובר