כל הפוסטים של הרב אילעאי עופרן (רב קבוצת יבנה, ראש מקד"צ "רוח השדה")

אני משתדל לצאת מנקודת ההנחה שכל מייל, הודעת וואטסאפ, שיעור או שיחה שאני מקיים באחד מכובעיי המקצועיים, עשויים להיות מופצים

כל מי שתורת ישראל יקרה לו, שמדינת ישראל יקרה, שחיי אנוש יקרים לו, חייב להתקומם כנגד מעשים אלו אירועי הפרעות

במיוחד בגילאים צעירים, במיוחד אצל בנים, במיוחד אצל דתיים – גבר שמפגין רגישות ועדינות, או סתם נוסע בזהירות, נתפס מהר

אם בבית ובקהילה אין דוגמא אישית משמעותית במה שקשור לתפילה, אין לצפות כי בתי הספר יצליחו לחולל דבר מה משמעותי

  הדילמה הזו לא נותנת לי מנוחה – אין חינוך דתי בלי תפילה. אין משמעות לתפילה בכפיה, אך במוסדות רבים,

מציאות חיינו זימנה לנו קטגוריה שלא הכרנו – אנשים ונשים שהם חלק מעם ישראל, אף שאינם יהודים על פי ההלכה

הפער בין החינוך שמקבל הנער הדתי בבית לזה שהוא מקבל במוסד החינוכי הוא אתגר אדיר למערכות החינוך הדתי בימינו פעם

החינוך הדתי אוהב להתבוסס בנתוני הדתל"שים שלו. לקונן על הכישלון החינוכי באחוזי הדתל"שים הגבוהים ולשאול איפה טעינו ואיך ייתכן שכרבע

הדיבורים על כך שהרפורמים או הקונסרבטיבים הם איום רוחני על העולם הדתי ולכן מסוכן לתת להם "לגיטימציה" (איזו מילה מאוסה),

אני נגעל ומתקומם כשאנשים הופכים את התורה והאמונה לכלי להשגת כבוד, כוח, מעמד פוליטי או כל טובין אחרים במאה ה-21