טיפשות ההמונים
פרשת כי תישא מעמידה אותנו מול אחד הרגעים הדרמטיים והמתסכלים ביותר בתולדות עם ישראל: חטא העגל. טראומה נצחית שרישומה ניכר עד
פרשת כי תישא מעמידה אותנו מול אחד הרגעים הדרמטיים והמתסכלים ביותר בתולדות עם ישראל: חטא העגל. טראומה נצחית שרישומה ניכר עד
סיפור מגילת אסתר נע חליפות בין הטראגי לקומי, בין הקוטב השמח לעצוב, בין תיאור מצחיק עד דמעות לתמונה מַכְמִירַת לב.
"תורת התרומה" וגיוס כספים לדברים שבקדושה ולשאר צורכי ציבור – תורה שלמה היא, ולימוד היא צריכה. כל מי שעסק אי
כמדי שנה, פרשת משפטים מזמנת לנו מפגש מחודש עם אתגר משפט התורה, והחובה לשים את המשפטים "לפניהם", לפי הדנים על
פרשת השבוע, מן הבודדות שנקראו על שם לא-יהודי, ולא סתם אלא גוי שבגויים, כהן מדיין, שפיטם עגלים לעבודה זרה, מלמדת
מוקדה של פרשת השבוע היא "שירת הים": פרק שירה מופלא, החושף משהו מעצמת הרגשות שחוו בני ישראל במעמד קריעת ים-סוף:
אחד הקטעים העוצמתיים במסע גאולת מצרים הוא ריבו של משה רבנו עם פרעה בדבר זהותם של ה"זוכים", אלו שיזכו לצאת
במרכז הפרשה עומדת סדרת המכות המבקשת לערער את אושיות המעצמה המצרית. מתוך כל אלה עולות שאלות תיאולוגיות ומוסריות המנסרות בחלל
"הנה מה טוב ומה נעים, שבת אחים גם יחד". לאחר תקופת פרידה ונתק ממושך, שבים האחים ומתאחדים. הם כבר לא
רגעי השיא של המפגש בין יוסף, אביו ואחיו מלווים בהתרגשות רבתי. קולות הצחוק והשמחה נמהלים בבכי של התרגשות. עשרים ושתים