כל הפוסטים של פרופסור אביעד הכהן (נשיא המרכז האקדמי שערי מדע ומשפט)

כאשר נשאל מספר שנים לפני פטירתו ד"ר זרח ורהפטיג ע"ה, מקברניטי הציונות הדתית במשך הרבה למעלה מיובל שנים, ומחותמי מגילת

  בשלושה דברים ניכר רב: באישיותו, באנושיותו ובמורשתו. כדרכו של עולם, ככל שחולפות השנים, הולכת ונשכחת דמותם של ראשונים ואת

בשעה ששורות אלה יראו אור, כבר תתפרסמנה תוצאות הבחירות. שיאו של ההליך הדמוקרטי החשוב ביותר יהיה כבר מאחורינו, כאשר רבים

"מה נשתנה" מודל תשפ"א יהיה שונה מכל מה שהכרנו עד כה. הלימוד המשותף בליל הסדר, של הורים וילדים, לעתים שלושה

"נתגלתה חומרה חדשה". עשרה קבין של חומרות ירדו לעולם, ומכל מועדי השנה, נטל חג הפסח עטרה בראשם. מקדם ההחמרה בימים

באמצע העשייה הגדולה של מלאכת המשכן, בינות לכלי הזהב והכסף, התכלת והארגמן, סממני הקטורת הריחניים והבגדים המרהיבים, בחירת בצלאל ואהליאב

לצד המנהג הקדום של "הכאת המן" ברעשנים ובשריקות בוז כל אימת ששמו נזכר, התפתח בקהילות רבות המנהג לעשות כן גם

אולי "לא כל יום פורים", אבל עיון במקרא מלמד ש"יש לי (כמעט) יום יום חג". השוואה קלה בין לוח השנה

כל הבקי ולו מעט בספרות המשפטית בימינו ימצא עצמו עומד נבוך משהו לנוכח פרשת משפטים שבתורה. לאחר המאורע הגדול של

מתי מעט מדמויות המקרא זכו שתיקרא פרשה על שמם. שלוש מהן – אינן 'משלנו': יתרו, קורח ובלק (ואם תרצו, גם