"מי ומי ההולכים": סלקציה בפדיון שבויים
בספר פרקי חייו שראה אור לאחרונה ("למען אחיי ורעיי", הוצאת מודן), מתאר אמו"ר שיחי', הרב מנחם הכהן, אחת משיחותיו
בספר פרקי חייו שראה אור לאחרונה ("למען אחיי ורעיי", הוצאת מודן), מתאר אמו"ר שיחי', הרב מנחם הכהן, אחת משיחותיו
חיוך אחד של חטופה משוחררת שווה יותר מאלף מילים. אבל השמחה והתקווה מהולים בעצב. ובדאגה. לצידם, מלווה אותנו ציפייה דרוכה,
"כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו". תיאור "הפתרון הסופי" של פרעה במצרים מעורר חלחלה. כמו האויבים שקמו עלינו לכלותנו גם בדורות
הגענו לשלב הסיכומים. פרשת ויחי חותמת את ספר בראשית, הוא "ספר הישר" – ספרם של אבות האומה, שנקראו 'ישרים', ואת
ספר בראשית אינו בדיוק המדריך המושלם ליחסי אהבה ואחווה בין אחים. למן שני האחים הראשונים בעולם, שהאחד, קין, קם על
חג החנוכה ופרשת מקץ מתלכדים מדי שנה במעגל השנה היהודי. ומכנה משותף לשניהם: הדגשת ממד חלוף הזמן וחשיבותו. בראש פרשת
הדבר אינה נתפש. גם בחלוף כמעט 450 יום מאז תחילת המלחמה, עדיין מאה מאחינו ואחיותינו, שבויים, חטופות וחטופים נמצאים בעזה,
אחת הסכנות, וגם האתגרים, הניצבים לפתחה של כל עבודה היא השגרה והשחיקה. פעולה שנעשית יום-יום, לאורך ימים ושנים, מאיימת לאבד
פגישתו של יעקב אבינו עם עשיו אחיו הייתה אבטיפוס לדרך התמודדותם של יהודים בכל הדורות עם שונאיהם ואויביהם. ביטוי לכך
"מעשה אבות – סימן לבנים". פגישתו של יעקב אבינו עם עשיו אחיו הייתה אבטיפוס לדרך התמודדותם של יהודים בכל הדורות