כל הפוסטים של הכהן אביעד (פרופ', נשיא המרכז האקדמי שערי מדע ומשפט)

במוקד ליל הסדר עומדת חובת ה"הגדה". אכן, בליל הסדר מונים לא פחות מחמישה עשר סימנים ("קדש ורחץ"), אך מבחינה פרופורציונלית,

במסורת ישראל נתקבע שמו של חג הפסח, בין שאר שמותיו, כ"חג החירות". ביטוי לדבר יש גם בסדר התפילה, שבה מוגדר

אחד האתגרים הגדולים בחיים בכלל, ובמעשה הדתי בפרט, הוא היכולת לחדש ולהתרענן. החזרה על אותו מעשה פעם ועוד פעם, במשך

מעשה בסוחר יהודי רב תושייה, שבנה לעצמו רפת גדולה בפאתי ניו יורק לייצור חלב. משבא חברו לבקרו, ראה שהוא משקה

  בין המראות הקשים של מלחמת רוסיה-אוקראינה ניבטות, זעיר פה זעיר שם, גם קרני אור אחדות. אחת הבולטות שבהן היא

היה זה לפני כארבעים שנה. מו"ר הרב ד"ר אהרן ליכטנשטיין ע"ה עמד בהיכל ישיבת "הר עציון", ותיאר בצבעים עזים את

  מלחמה היא הרע-מכל-רע. גם כאשר יש בה כורח או צורך. אין מלחמות שמחות. כל מי שחווה אי פעם את

היה זה לפני כמאה שנה, שהראי"ה קוק הציב בעיני רוחו את הרבנות כמגדלור שישפיע מטובו וטיבו על חיי האומה הישראלית,

בתוך ים הציוויים של מלאכת המשכן, על כליה ומידותיה, מצוי אי קטן של ארבע פסוקים, רוויים בנחת ושלווה, השקט ובטח:

אשרינו מה טוב חלקנו. מאות רבנים, יש אומרים אלף, התכנסו בבנייני האומה ל"כבודה של תורה". הצטרפו אליהם כאלה שחתמו על