כל הפוסטים של פרופסור אביעד הכהן (נשיא המרכז האקדמי שערי מדע ומשפט)

אחת התופעות המעניינות ביותר בסדר התפילה היהודי קשורה לדמותו של גיבור הפרשה, הקוסם מארץ פתור. מזה דורות רבים, יהודי מישראל

"לא חשוב מה יאמרו הגויים. חשוב מה יעשו היהודים". אמרה זו מעורה היטב בנקודות ציון רבות בהיסטוריה היהודית. לימים הייתה

פרשת בהעלותך, כמו ספר במדבר כולו, משקפים את תלאות ה'מדבר' וצרותיו. לאחר המעמד הנשגב של יציאת מצרים, התרוננות הנפש בקריעת

מעשה באדם שנכנס לבית מדרשו של רבי מרדכי הכהן, איש ירושלים, בעת התפילה. שהה כמה ששהה, פשט את ידו וקיבל

סערת המלחמה של השבועות האחרונים, על חלליה ונפגעיה, מפנה את שימת הלב לפרשיות המלחמה הקדומות שהתורה משופעת בהן. המעיין בדברי

פרשת פינחס הייתה מאז ומעולם משאת נפש של קנאים למיניהם. לנוכח מעשה זמרי וכזבי נתפס כאחד מרגעי החולשה של העם:

מזה מאות שנים משמשת פרשת קורח כחומר ביד יוצרי הדרשות, והם מהפכים בה ומהפכים בה ומוצאים את שאהבה נפשם. ועדיין

פרשת המרגלים נצרבה בתודעה ההיסטורית היהודית כאחת הפרשיות הטראומטיות בתולדות בני ישראל במדבר. היא מעלה לא מעט תמיהות לנוכח פשוטו

בפרשיות נשא ובהעלותך מפנות את הזרקורים לדמותו של אהרן הכהן. בפרשה הקודמת, הוא ובניו מצווים לברך את בני ישראל בברכת

"יש ידיד טוב לכולנו, ניקיון הן זהו שמו, הוא תמיד שומר אותנו, אנו גם נשמור אותו". כך שרנו כשהיינו ילדים.