כל הפוסטים של פרופסור אביעד הכהן (נשיא המרכז האקדמי שערי מדע ומשפט)

באירוע צנוע בירושלים צוין יום הגיעו של הרב דניאל (דני) יוסף אפשטיין לגבורות. שמו אינו אומר הרבה לחלק מהציבור, בין

הקהילה הייתה לאחד מסממני ההיכר הבולטים ביותר של היהודים בכל ארצות פזוריהם. היהודי מעולם לא ראה כדמות מופת או דגם

הרמטכ"ל החדש נכנס לתפקידו מלא עזוז וגבורה, כראוי וכנכון. פקודת היום שפרסם לרגל תחילת כהונתו, מבטאת רוח לחימה התקפית במלוא

מגילת אסתר היא מן המקראות המוכרים ביותר. גם מי שאינו בקי במקרא, ופרשת השבוע לא תמיד שגורה על לשונו, מכיר

אחד הסיפורים החסידיים מעוררי ההשראה מדבר בבעל שם טוב, שישב באחד מימות השלג והכפור עם תלמידיו בני החבורה הקדושה במעבה

לאחר המאורע הגדול של מעמד הר סיני, רווי ההוד והשגב, עם הברקים והענן, קול השופר וקול ה', מורידה אותנו פרשת

מתי מעט מדמויות המקרא זכו שתיקרא פרשה על שמם. שלוש מהן אינן מ'שלנו': יתרו, קורח ובלק (אם תרצו, גם נח

בעידן המלחמה המודרנית בת ימינו, שבה מתנהלים הקרבות לא רק ב"שדה" – ביבשה, באוויר ובים – באמצעות כוחות שריון, צנחנים

  בספר פרקי חייו שראה אור לאחרונה ("למען אחיי ורעיי", הוצאת מודן), מתאר אמו"ר שיחי', הרב מנחם הכהן, אחת משיחותיו

חיוך אחד של חטופה משוחררת שווה יותר מאלף מילים. אבל השמחה והתקווה מהולים בעצב. ובדאגה. לצידם, מלווה אותנו ציפייה דרוכה,