כל הפוסטים של קובי פרידחי (פסיכולוג בהתמחות תעסוקתית, דוקטורנט באוניברסיטת אריאל)

היה לי פעם מרצה באוניברסיטה שהתלונן על השימוש הנרחב שהשפה העברית עושה עם המילה 'לב', וטען שמקור ההרגשות שלנו הוא

העניין המרכזי בפרשת וילך הקצרה הוא הכתרתו של יהושע כממשיכו של משה. "וַיִּקְרָא מֹשֶׁה לִיהוֹשֻׁעַ וַיֹּאמֶר אֵלָיו לְעֵינֵי כָל יִשְׂרָאֵל

עיקרה של פרשת כי תבוא היא פרשיית "הברכות והקללות". כאשר אנו קוראים חלק זה קל לראות שהקללות תופסות נפח רחב

  בפרשה מופיע הפסוק: "כִּי תִבְנֶה בַּיִת חָדָשׁ וְעָשִׂיתָ מַעֲקֶה לְגַגֶּךָ וְלֹא תָשִׂים דָּמִים בְּבֵיתֶךָ כִּי יִפֹּל הַנֹּפֵל מִמֶּנּו". ניתן

הפרשה נפתחת בהנחיות המיועדות לשופטים. רובנו לא עובדים כשופטים בבית משפט אבל כולנו עושים תהליכי שיפוט ביום יום. מתוך כך

לפי המתואר בפרשה, גם לאחר שנכבוש את הארץ, נביס את עמי כנען ונחרים את פסליהם ואליליהם, הסכנה מהעבודה הזרה עדיין

בפרשתנו משה מתאר את הארץ שהעם צועד לקראתה- ארץ טובה בה יוכלו לאכול ולשבוע, לבנות בתים טובים ולשבת בהם בנחת.

"וְעָשִׂיתָ הַיָּשָׁר וְהַטּוֹב בְּעֵינֵי ה' לְמַעַן יִיטַב לָךְ וּבָאתָ וְיָרַשְׁתָּ אֶת הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה' לַאֲבֹתֶיךָ". מהו "הישר והטוב"?

מדוע משה בנאומו המפורסם בספר דברים חוזר על המסע במדבר לפני מותו? גישה רציונלית תגיד שהעם הנמצא מולו כעת אלו

לבני גד וראובן היה מקנה רב, הם יושבים בעבר הירדן המזרחי, רואים כי טוב ורוצים להישאר שם. הם פונים להרכב