אבל אשמים אנחנו
"כי יִמָּצֵא חָלָל בָּאֲדָמָה אֲשֶׁר ה' אֱ-לֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ לְרִשְׁתָּהּ נֹפֵל בַּשָּׂדֶה לֹא נוֹדַע מִי הִכָּהוּ. וְיָצְאוּ זְקֵנֶיךָ וְשֹׁפְטֶיךָ וּמָדְדוּ
"כי יִמָּצֵא חָלָל בָּאֲדָמָה אֲשֶׁר ה' אֱ-לֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ לְרִשְׁתָּהּ נֹפֵל בַּשָּׂדֶה לֹא נוֹדַע מִי הִכָּהוּ. וְיָצְאוּ זְקֵנֶיךָ וְשֹׁפְטֶיךָ וּמָדְדוּ
השורות הבאות נכתבות בשבוע שבין יום הזיכרון לשואה ולגבורה לבין יום הזיכרון לחללי צה"ל וחללי פעולות האיבה ויום העצמאות שלאחריו.
מטולה, העיירה הצפונית ביותר בישראל, שכותב השורות הללו כבר בישר לקוראיו על עלייתו אליה, ניצבת היום במוקד המערכה שאנו שרויים
עבדכם, כותב השורות הללו, ורעייתו, עלו לפני כחודש ימים למטולה וקשרו את גורלם בה למשך שנה אחת, "שנת שירות לגיל
עבדכם, כותב השורות הללו, ורעייתו, עלו לפני שבועות ספורים למטולה וקבעו את מקומם בה במשך שנה אחת, "שנת שירות לגיל
מאז מהפך 1977, מתהלך השמאל הישראלי בתחושה כי גנבו לו את המדינה, תחושה המגיעה לשיאה בימים אלה. את ההתרפקות הנוסטלגית
השבוע מלאו ארבע שנים ללכתו מעימנו של יורם טהרלב. בלמעלה מאלף שירים העשיר יורם טהרלב את אוצר הזמר העברי, והם
צפיתי לאחרונה בסרט "הסיכוי להינצל", העוסק בדמותו של הזמר אביתר בנאי. קשה לי להפריז בעוצמת השפעתו של הסרט עליי, בכובד
יום 27 בינואר, שיחול השבוע ביום שלישי, הוכרז לפני כ-20 שנה על ידי העצרת הכללית של האו"ם כ"יום הזיכרון הבינלאומי
תפיסת העולם הציונית דתית נתונה לאורך כל הדרך בין הפטיש החילוני לבין הסדן החרדי. הציונות הדתית רואה את הפתיחות להשכלה