בין יום הכיפורים לשמחת תורה
אפשר כבר להניח במידה רבה של ודאות כי המלחמה שבאה בעקבות הטבח הנורא בתולדות מדינת ישראל שהתרחש בשמחת תורה תשפ"ד
אפשר כבר להניח במידה רבה של ודאות כי המלחמה שבאה בעקבות הטבח הנורא בתולדות מדינת ישראל שהתרחש בשמחת תורה תשפ"ד
יש קונצנזוס מלא בחברה הישראלית שהבחירות ההולכות ומתרגשות עלינו הן בחירות "גורליות" יותר מתמיד. שני המחנות רואים את יום הבוחר
פעמיים בספר "דברים" ממעיטה התורה בגודל המאמץ הנדרש מן האדם היהודי בקיום המצוות וביראת השמים. בפעם הראשונה, בפרשת "עקב", אומרת
סביר להניח שלא אחטא לאמת אם אומר שקוראי העלון המונח לפניכם, רובם ככולם, משתייכים לזרם הציונות הדתית, שרק בידו המפתח
אינני יכול להעלות על דעתי שבגיליון שבת זו, החלה בערב יום ג' באלול, ארשה לעצמי שלא להקדיש את הטור לרב
אם יש את נפשך לדעת את המעיין ממנו שואבת מדינת ישראל את כוחותיה לעמוד במלחמות הבלתי פוסקות המתרגשות עליה, אל
הגיליון מגיע אליכם הקוראים למחרת תשעה באב. היום הוא יום של מהפך. השבת שעברה נקראה שבת "חזון" על שם "חזון"
אירוע, שראוי היה שימצא את מקומו בראש מהדורות החדשות ובכותרות הראשיות של העיתונות הכתובה, התרחש בימים אלה בישראל, אך הוא
שני ימים חשובים בתולדות ישראל עומדים בפתח: כ' בתמוז, יום פטירתו של חוזה מדינת היהודים, בנימין זאב הרצל בשנת תרס"ד;
השבוע מתקדרים השמיים בענני ימי בין המצרים, המתחילים בצום שבעה עשר בתמוז ומסתיימים בצום תשעה באב. בתחילת תקופת בית המקדש