כל הפוסטים של הרב ד"ר רונן לוביץ (רב ניר עציון, נשיא תנועת 'נאמני תורה ועבודה')

בתקופה האחרונה אנו עדים להתגברות הביקורת על ישראל בעולם, שמתבטאת אף בהתרחבות המגמה להחרים את ישראל ובהתעצמות האנטישמיות. אנו מוצאים

פעמיים בפרשה בני ישראל באים בתלונה. שתי התלונות זוכות לתואר "רַע", ושתיהן נענות  בתגובה חריפה. תלונת המתאוננים מסתיימת בתבערה, ותלונת

ברכת כוהנים שבפרשתנו חותמת במילים: "וישם לך שלום". על הופעת השלום בחתימת הברכות אומרת המשנה בסוף מסכת עוקצים: "לֹא מָצָא

פרשתנו, שנקראת תמיד לפני חג מתן תורה, מזכירה לנו את העובדה שהתורה ניתנה במדבר. חז"ל הוסיפו וציינו כי "בשלושה דברים

כבר בתחילת המערכה הצבאית הנוכחית הכריז השר בני גנץ כי "זוהי מלחמת הקוממיות השנייה שלנו, ואנחנו ננצח בה". כינוי זה

לו הכיר התובע בבית הדין בהאג את אמרותיו של רשב"י, שיום ההילולה שלו במוצ"ש הקרוב, היה בוודאי משלב כמה מהן

ימי ספירת העומר שמופיעים במרכז פרשתנו היו אמורים להיות ימי שמחה והכנה לקראת חג מתן תורה, אולם במרוצת הדורות הם

בשנים כתיקונן, אנו מדגישים בעת לימוד פרשת 'קדושים' שהקדושה אליה אנו שואפים היא קידוש ה' בחיים ולא במוות. בשנים כתיקונן

צילה הקודר של השואה מרחף מעל שמי המדינה, כפי שלא היה מאז הקמתה. מייד לאחר שמחת תורה פרחו הדימויים של

בכל דור ודור חייב כל אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא מעוטף עזה ומקריית שמונה. בכל מקום ומקום חייב