כל הפוסטים של הרב ד"ר רונן לוביץ (רב ניר עציון, נשיא תנועת 'נאמני תורה ועבודה')

אסון מירון, שדבריי נכתבים תחת צלו הכבד, עורר בי אסוציאציות מיידיות לפסוק שבפרשתנו: "וְכָשְׁל֧וּ אִישׁ־בְּאָחִ֛יו" (ויקרא כו, לז), המתאר מצב

לפי מסורת אחת ל"ג בעומר הוא גם היום בו יצא רבי שמעון בר יוחאי ממערת מחבואו בבריחתו מפני הרומאים (ערוך

שלוש המילים הקובעות את "הכלל הגדול בתורה": "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ", מעלות שלוש תהיות גדולות: ראשית, מה טיבה ומה מהותה של

רגילים להדביק לפרשות הצרעת את העבירה של לשון הרע. אולם חז"ל מנו עשרה חטאים שבגינם נגעים באים, ואחד מהם הוא

כניסת אהרן ובניו להתחיל בעבודת המשכן הייתה פסגה של התרוממות נפש ושמחה עבורם ועבור העם כולו. אולם, עם מות בני

  האירוע המכונן בו עלה הלל לגדולה, והתמנה לעמוד בראש חכמי ישראל, התרחש לדברי חז"ל בערב פסח שחל בשבת. הלל

האות אלף במילה "ויקרא" הפותחת את פרשתנו, נכתבת בתורה בהקטנה, ולדעת פרשנים ודרשנים א' זעירה זו משקפת את הקטנת האני

אזרחי ישראל חזרו השבוע להתקהל במסעדות ובגני אירועים, במוסדות חינוך ובאולמות תרבות, ובשבת זו ישובו גם להתקהל בבתי הכנסת. גם

קריאת התורה השבת מפגישה את הפרה עם העגל, ולדברי המדרש יש קשר משמעותי ביניהם, שכן פרה אדומה מכפרת על חטא

כשהחליט המלך להביא את ושתי, הוא שלח אליה את שבעת הסריסים, בלי כל דיבורים והסברים. כמו שהמלך הזמין מבלי לנמק,