כל הפוסטים של מירון ח. איזקסון

"ויאמר אלקים אל בלעם לא תלך עמהם, לא תאֹֹר את העם כי ברוך הוא" (כב, יב). כיצד עלינו להבין פסוק

אחד הדברים המעניינים, אך גם המתסכלים, הוא השימוש שלנו בנימוק זהה לצורך מסקנה הפוכה לגמרי. תופעה זאת אופיינית לחיינו הפרטיים,

בליל הסדר אנו למדים להרבות בסיפור יציאת מצרים. העניין ברור: מי שכולל את עצמו בסיפור הלאומי מכריע את אופי זהותו

בתי שבה במבוכה רבה בתחילת השבוע שעבר מהגן. היא עובדת שם כסייעת גננת, וזה מרכז חייה. נפשה נסערה מהילדים (בני

בדרך כלל אנו משתמשים בביטוי "אחרי החגים" כדי לדחות משימות אשר מוטלות עלינו. הדבר נהוג בחיים האישיים, אך גם בחיים

בספרו החשוב "מנוס מחופש" (הוצאת דביר, תשפ"ד), כותב בין השאר אריך פרום בהתייחסו למלחמת העולם השנייה: "נאלצנו להכיר בכך שמיליוני

הכותרת היא שמו של ספרו האחרון של הרב יונתן זקס ז"ל שראה אור בעברית (2024, הוצאת מגיד, בתרגומה של ברוריה

מדי יום אנו אומרים בתפילה את המילים מפרשת "בשלח": "אז ישיר משה". "האז" העקרוני הזה יכול לחול כידוע גם על

ידידים טובים שיתפו אותי בהודעה כתובה שקיבל מצה"ל (בטלפון מהאפליקציה הרשמית) בנם המגוייס הטרי. הפנייה כוללת איחולים נוגעים ללב, ולדעתי