כל הפוסטים של גוטמן קותי (יועץ מס וכותב בשביל הנשמה, kutigu@gmail.com)

"קול ישראל מירושלים, השעה שבע" באותם רגעים שבהם הקריין פתח את מהדורת החדשות, עשיתי את דרכי לבית הכנסת בשמחת תורה,

קורח, שפיקח היה, מה ראה לשטות זו? אלא שעינו הטעתו. ראה אדם אחד ששמו מתחיל באות ק', ואף הוא התחבט

כולם אנשים. כולם מוכשרים, ומנוסים, כולם מחזיקים בתפקידים בכירים, אבל העיניים שלהם נשואות גבוה יותר. נשיאות השבט כבר קטנה עליהם.

באחת מסדנאות הכתיבה שבהן השתתפתי, התבקשנו לכתוב סיפור קצר בן עמוד אחד. ישבתי, טרחתי, מחקתי, ניסחתי מחדש, עד שנולד טקסט

בשבועות הראשונים אחרי שאובחנתי כחולה סרטן והתחלתי בטיפולים, קיבלתי הוראות ברורות: להתרחק מאנשים, להימנע ממגע, לא להיכנס למקומות סגורים. מערכת

איתן ודביר צעדו בשולי התהלוכה. רגליהם כבר לא יכלו לרקוד בדבקות את ריקודגלים כפי שפיזזו בנערותם. הרחובות מלאו בדגלי כחול

יום אחד, בין פגישה לפגישה, נכנס למשרדי לקוח, בעל עסק קטן. הוא בא לפרוק אצל יועץ המס שלו – אני.

איתמר יושב אבל וחפוי ראש. אפילו לעלות לגילוי מצבה של אחיו, אסור לו. אלעזר, בנו הקטן, עומד מולו ולא מבין

יומיים לפני שבת בר המצווה שלי, הבית התמלא בלחישות ותנועה שקטה בין החדרים. אמא ישבה בצד, ואבא נכנס ויצא, נושא

הרופאה אמרה לי בטון רגיל, כמעט יבש: להימנע ממקומות הומים, להיזהר מקרבה, לעטות מסכה. יצאתי משם עם הנחיות מדויקות, לא