קנאות, הנהגה וגבולות: מבט חינוכי על פרשה סוערת
"על הצורך הכמעט אובססיבי לשייך עמדות לקבוצות, אני יכול להעיד מניסיוני האישי. בכל פעם שאני מדבר עם קהל על ערכים
"על הצורך הכמעט אובססיבי לשייך עמדות לקבוצות, אני יכול להעיד מניסיוני האישי. בכל פעם שאני מדבר עם קהל על ערכים
לעיתון "מקור ראשון" יש יוזמה ערכית יפה בשם "הצעות עריכה". זהו מדור בעיתון שמצטט בכירים שהשתמשו בשפה אלימה, מבזה ומכוערת
"וַתָּ֤מָת שָׁם֙ מִרְיָ֔ם וַתִּקָּבֵ֖ר שָֽׁם. וְלֹא־הָיָ֥ה מַ֖יִם לָעֵדָ֑ה" (במדבר כ', א'-ב'). שתי מילים קצרות וחרישיות – "ותמת שם מרים" –
קרח לא באמת רצה שוויון – הוא רצה שליטה. הוא עטף את השאיפה הזו במילים יפות. עלינו, כמחנכים, כהורים וכחברה,
אנו נמצאים בעיצומו של חודש הספר העברי. לאחרונה חתמו כאלף סופרות, סופרים ואנשי מו"לות מהשורה הראשונה של הספרות העולמית על
פרשת 'בהעלותך' פותחת בציווי הא-ל לאהרון להעלות את הנרות במנורה אשר במשכן: "בהעלותך את הנרות אל מול פני המנורה יאירו
פרשת נשא, הארוכה שבפרשות התורה, נפרשת על פני מאות פסוקים ועוסקת בפירוט כמעט טקסי של תפקידי הלוויים, מניין השבטים, סדר
בקריאתן של פרשות 'בהר' ו'בחוקותי', החותמות את ספר 'ויקרא', קשה להתעלם מהרלוונטיות החברתית והאנושית של דברי התורה – כאילו לא
אב אחד היה קורבן לשוד דרכים, ולאחר ששדדו אותו קשרו אותו לעץ והמתינו לראש השודדים שיפסוק את דינו. מה רב
פרשת 'אחרי מות-קדושים' פותחת בפסוק מעורר השראה אך גם מאתגר: "דַּבֵּר אֶל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם: קְדֹשִׁים תִּהְיוּ,