כל המאמרים במדור פרשה מזווית פסיכולוגית

על ערש מותו, יעקב אבינו קורא לבניו: "וַיִּקְרָא יַעֲקֹב אֶל בָּנָיו וַיֹּאמֶר הֵאָסְפוּ וְאַגִּידָה לָכֶם אֵת אֲשֶׁר יִקְרָא אֶתְכֶם בְּאַחֲרִית הַיָּמִים." (בראשית, מ"ט, א') "מה

הנחה קשה, מניחים בני יעקב בנוגע לאביהם: "וַנֹּאמֶר, אֶל-אֲדֹנִי, לֹא-יוּכַל הַנַּעַר, לַעֲזֹב אֶת-אָבִיו: וְעָזַב אֶת-אָבִיו, וָמֵת." (בראשית, מ"ד, כ"ב) אמנם מדובר בבן זקונים אהוב וכן

  תפקיד סמלי וחינוכי נקשר עם גביע ועם כסף בפרשת השבוע שלנו. עיון בכתוב מלמד כי באמצעותם ניתן לזכות בחיים, אך בו בעת, גם לאבד

פרשת השבוע רוויה יְדִיעות כָּזָב, בדיות או הסחות דעת, המשמשות לתעמולה ולדיסאינפורמציה. הצגת כתונת יוסף המוכתמת בפני האב, יעקב, האשמת תמר בזנות ועלילת אשת פוטיפר

שינויים רבים ומגוונים עבר יעקב אבינו בחייו: מרווקות – נכנס לחיי נישואין ולהורות, מעני – הפך לבעל רכוש, מנמלט – ללוחם, מנער ביישן ומהסס –

"וַתֵּרֶא רָחֵל, כִּי לֹא יָלְדָה לְיַעֲקֹב, וַתְּקַנֵּא רָחֵל, בַּאֲחֹתָהּ…" (בראשית ל', פס' א'). פסוק קצר וטעוּן טמון בפרשה. אחות מקנאה באחותה. רובנו חונכנו, באופן גלוי

"וַיֹּאמַר ה' אֱ-לֹהֵי אֲדֹנִי אַבְרָהָם, הַקְרֵה-נָא לְפָנַי הַיּוֹם; וַעֲשֵׂה-חֶסֶד, עִם אֲדֹנִי אַבְרָהָם. הִנֵּה אָנֹכִי נִצָּב, עַל-עֵין הַמָּיִם; וּבְנוֹת אַנְשֵׁי הָעִיר, יֹצְאֹת לִשְׁאֹב מָיִם. וְהָיָה הַנַּעֲרָ,

"וַיֹּאמֶר, שׁוֹב אָשׁוּב אֵלֶיךָ כָּעֵת חַיָּה, וְהִנֵּה בֵן, לְשָׂרָה אִשְׁתֶּךָ; וְשָׂרָה שֹׁמַעַת פֶּתַח הָאֹהֶל…  וַתִּצְחַק שָׂרָה, בְּקִרְבָּהּ לֵאמֹר:  אַחֲרֵי בְלֹתִי הָיְתָה לִּי עֶדְנָה, וַאדֹנִי זָקֵן?! 

  "וַיֹּאמֶר ה' אֶל-אַבְרָם, לֶךְ-לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ, אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ… וַיִּקַּח אַבְרָם אֶת-שָׂרַי אִשְׁתּוֹ וְאֶת-לוֹט בֶּן-אָחִיו… וַיֵּצְאוּ, לָלֶכֶת אַרְצָה כְּנַעַן…" (בראשית, י"ב א',