כל המאמרים במדור מבט לחיים מתוך הפרשה

בסיפור מגילת רות מתוארות שש דמויות, שלוש מהן מרכזיות: נעמי, רות ובועז, ושלוש האחרות הן דמויות משנה: ערפה, הנער הניצב על הקוצרים, והגואל. דרך כלל,

מדי שנה, קיימת תחושת רתיעה מקריאת התוכחה, מפאת אימת הקללות המרובות שבתוכה. אמנם, יש בפרשתנו  גם ברכות, אבל הרושם שיש חוסר איזון בין הברכות לקללות.

בפרשתנו מופיעה מצוות קידוש השם: "וְנִקְדַּשְׁתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל…". ההבנה הפשוטה בפסוק היא שקידוש השם זו מצווה, המוטלת על עם ישראל. זאת ועוד, קידוש השם

לצערנו, ערב יום העצמאות, היינו עדים לשריפה ענקית עם היקף נזקים גדול. בשריפה נפגעו ערכי טבע רבים: צמחים, עצים, בעלי חיים ובתוכם גם עופות מקננים.

בתום ימי טומאתה, נדרשת יולדת להביא לאחר לידתה, קורבן חטאת. בדרך כלל, אדם חייב להביא קרבן חטאת כשעבר עבירה. במה חטאה היולדת?! הרי תשעה חודשים

אהרון ובניו מצווים לשבת שבעה ימים בפתח המשכן, וכך נאמר: "וּפֶתַח אֹהֶל מוֹעֵד תֵּשְׁבוּ יוֹמָם וָלַיְלָה שִׁבְעַת יָמִים וּשְׁמַרְתֶּם אֶת מִשְׁמֶרֶת ה'…" (ח, לה). מהי

מאמר זה נכתב באדמת פולין בסיום סיור בן שבוע ימים במחנות ההשמדה, במחנות עבודה, ובשאר מקומות שנטבחו בהם יהודים זקנים עם נערים. נחשפנו לרוע ולרשעות

אירוע חריג ויוצא דופן התרחש כמאה שנה לפני חורבן הבית, בערב פסח שחל להיות בשבת. בני בתירא שהנהיגו את העם לאחר תקופת שמעיה ואבטליון, שכחו 

מילות הערכה ותודה כמעט שאינן נשמעות בתקופתנו. בחיי היום הסוערים מלווים את האדם מתחים, שעלולים לפגום ביכולתו לפרגן אפילו לבני משפחתו ולחבריו. פרשתנו מתארת את בניית המשכן

כאשר אנו אוספים במרוכז חפצים למטרה כל שהיא, אם המבצע הצליח ניתן לומר בסופו "היה די והותר". פירוש: אספנו הרבה, אפילו יותר מכפי שציפינו. ייתכן