כל המאמרים במדור אמנות, יהדות ומה שביניהן

  "וַיַּכְבֵּד פַּרְעֹה אֶת לִבּוֹ, גַּם בַּפַּעַם הַזֹּאת וְלֹא שִׁלַּח אֶת הָעָם" (שמות ח' כ'ח) התורה היא לא ספר היסטורי, אלא ספר הדרכה רוחני שלא

בציור זה אנחנו יכולים לראות דמות המתבוננת בטלסקופ השמימה. דמות זו מסמלת את האצטגנינים אשר חזו בכוכבים את לידתו של מושיען של ישראל ויעצו לפרעה

חומש שמות פותח בתיאור התרבותם העצומה של בני ישראל, עד כי פרעה חשש לשלטונו וממלכתו: "הִנֵּה עַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל רַב וְעָצוּם מִמֶּנּוּ". התורה אינה מוסרת

בהמשך למאמר בפרשה הקודמת על העושר, כדאי שנזכור שהתנאי לנתינה, המהווה מפתח לקבלת עושר, הוא שנתינה זו תהיה מכל הלב, מבלי לצפות לקבלת תמורה, תודה

בפרשה זו מתהפך מצבו של יוסף והוא הופך בשעה אחת מעבד הכלוא בבית הסוהר לאיש שיר מכובד השולט על כל ארץ מצרים. מסיבה זו בחרתי

  אם נביט על כל מהלך המאורעות שבחיי יוסף, נבין מיד שאנו חיים על פי מהלך אלוקי, וכי אדם ללא אמונה המסתמך רק על החומריות

כלל גדול הוא "אין מקרא יוצא מידי פשוטו" וכידוע התורה נדרשת בארבעה דרכים, פ.ר.ד.ס פשט, רמז, דרש, סוד. למרות שהפשט בפרשה זו הוא קשה ותמוה

  בציור ניתן לראות את המאבק בין יעקב למלאך כאשר יעקב מביס את המלאך בכוח תורתו. "וַיִּשְׁלַח יַעֲקֹב מַלְאָכִים לְפָנָיו אֶל עֵשָׂו אָחִיו אַרְצָה שֵׂעִיר

בפרשה הקודמת הסברתי את המשמעות הנצחית של ברכות יצחק ליעקב ועשו, משמעות שתלווה את צאצאיהם לאורך כל הדורות. יצחק טמן בתוך ברכת עשו תנאי משמעותי

  בפרשה זו רבקה נושאת ברחמה תאומים שעוד לפני שנולדו נלחמים ביניהם, "וַיֹּאמֶר ה' לָהּ שְׁנֵי גֹיִים בְּבִטְנֵךְ וּשְׁנֵי לְאֻמִּים מִמֵּעַיִךְ יִפָּרֵדוּ וּלְאֹם מִלְאֹם יֶאֱמָץ