
סכנת רעב
מאז ראשית האנושות נגזר על האדם – "בזיעת אפך תאכל לחם". במהלך הדורות העצמנו את גזירת הקב"ה לא רק לדאגה על הצרכים הבסיסים, אלא לדאגה

מאז ראשית האנושות נגזר על האדם – "בזיעת אפך תאכל לחם". במהלך הדורות העצמנו את גזירת הקב"ה לא רק לדאגה על הצרכים הבסיסים, אלא לדאגה

צום עשרה בטבת מציין את תחילת המצור על ירושלים. שאר הצומות באים על חורבן ועל פורענות בעם ישראל: י"ז בתמוז מציין את הבקעתה של העיר;

"שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יִהְיֶה לָכֶם קֹדֶשׁ שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן לַה'" מאמר זה מסתמך על מספר עובדות בסיסיות שבחלקן נראות פרדוקסליות. עובדה היא שהרוב

"וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה, פְּסָל לְךָ שְׁנֵי לֻחֹת אֲבָנִים כָּרִאשֹׁנִים" "וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה פְּסָל לְךָ שְׁנֵי לֻחֹת אֲבָנִים כָּרִאשֹׁנִים וְכָתַבְתִּי עַל הַלֻּחֹת אֶת הַדְּבָרִים

וְאַתָּה תְּדַבֵּר אֶל כָּל חַכְמֵי לֵב אֲשֶׁר מִלֵּאתִיו רוּחַ חָכְמָה וְעָשׂוּ אֶת בִּגְדֵי אַהֲרֹן לְקַדְּשׁוֹ לְכַהֲנוֹ לִי בציור אנו רואים את המלאכה הרבה הכרוכה

דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה מֵאֵת כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ תִּקְחוּ אֶת תְּרוּמָתִי בציור אנו רואים את בני ישראל כשכל אחד מהם

וְאֵלֶּה, הַמִּשְׁפָּטִים, אֲשֶׁר תָּשִׂים, לִפְנֵיהֶם בציור זה אנו רואים את משה עומד ושופט את העם כשהוא מצביע על השמיים ומסביר שאת ההלכות המצוות ומשפטים קיבלנו

"לֹא תִשָּׂא אֶת שֵׁם ה' אֱלֹקֶיךָ לַשָּׁוְא כִּי לֹא יְנַקֶּה ה' אֵת אֲשֶׁר יִשָּׂא אֶת שְׁמוֹ לַשָּׁוְא" בחרתי במאמר זה להתמקד ברעיון אישי העוסק בדיבר

וְאַתָּה הָרֵם אֶת מַטְּךָ וּנְטֵה אֶת יָדְךָ עַל הַיָּם וּבְקָעֵהוּ וְיָבֹאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּתוֹךְ הַיָּם בַּיַּבָּשָׁה ציור זה בא לבטא מהם הניסים שנעשו לבני ישראל

"לֵיל שִׁמֻּרִים הוּא לַה' לְהוֹצִיאָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם הוּא הַלַּיְלָה הַזֶּה לַה' שִׁמֻּרִים לְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְדֹרֹתָם" בציור ניתן לראות את המושג יציאת מצרים מחושך לאור