קל לנו להיות מלאי ביקורת כלפי ישראל במדבר עשרת המכות, יציאת מצרים, והניסים הגדולים, מותירים רושם עצום אצל כל אחד מאיתנו. בסוף שירת הים, מתברר
משה בא אל פרעה, ואומר לו בשמו של הקב"ה את שעתיד להתרחש: "כחצות הלילה אני יוצא בתוך המצרים". השימוש בביטוי "כחצות" מעורר תחושה של בערך,
המטה הגיע מיהודה ויסיים את דרכו אצל משיח בן דוד משבט יהודה אחד מגיבורי סיפור יציאת מצרים הוא המטה של משה. גם אהרן מתואר כמי
מניית שמות קשורה כמעט תמיד בשושלת – ביכולת ההולדה וההעברה מדור לדור פרשת שמות מלאה בנשים משמעותיות, הלוקחות חלק מרכזי בגאולה. האמירה כי "בזכות נשים
בסופן של ברכות יעקב לבניו, מסכמת התורה: "וזאת אשר דבר להם אביהם ויברך אותם איש אשר כברכתו ברך אתם". המדרש (בראשית רבה צז) שם לב
זכר הלימוד המשותף הולך איתם כל הימים, והוא משמש סימן לזיהוי ולהיוודעות יעקב המבקש לרדת למצרים לפגוש את בנו האובד, מטיל על יהודה את המשימה
פרשת מקץ היא אולי הפרשה הדרמטית ביותר בתורה: האחים פוגשים ביוסף המזהה אותם, ואילו הם לא הכירוהו. תהליך ההיוודעות רצוף עליות ומורדות, וכמובן פרשנויות רבות.
הגמרא במסכת עבודה זרה ח ע"א, מתארת חגים קדומים של עובדי כוכבים: "אמר רב חנן בר רבא: קלנדא – ח' ימים אחר תקופה, סטרנורא –
תמנע, אחותו של לוטן, הפכה למפורסמת דווקא בגלל שאזכורה הכפול נראה כמעט מיותר. שמה הפך לדוגמה מייצגת לחשיבות כל מילה בתורה. תמנע מוזכרת תחילה (לו
"ויאסוף לבן את כל אנשי המקום ויעש משתה". מדרש בראשית רבה (ע, יט) שם לב לאזכור נוכחותם של אנשי המקום בחתונת יעקב, ומעמיד אותנו על
