כל המאמרים במדור עט לדרוש

מדרש דברים רבה, פותח בהשוואה בין תוכחותיו של משה, לבין ברכותיו של בלעם, ובכך יוצר חיבור בין סופו של חומש במדבר לתחילתו של חומש דברים:

השבוע התחילו לומדי ולומדות הדף היומי את מסכת ברכות, המסכת הראשונה בש"ס. המסכת עוסקת בעיקר בתפילות ובברכות הקשורות אליהן – קריאת שמע וברכותיה, ברכות תפילת

הפרשה מביאה לסיומה המרגש את הדרמה של יוסף ואחיו. לאורך כל הסיפור הציג יוסף שתי פנים – זועפות וקשוחות אל מול האחים, ורחומות ומתרגשות כשהוא

בסיפור מכירת יוסף, יש מקום מיוחד לראובן. הוא אינו חלק מעצת האחים, ונראה שאף לא באותו מקום: "וַיִּשְׁמַ֣ע רְאוּבֵ֔ן וַיַּצִּלֵ֖הוּ מִיָּדָ֑ם וַיֹּ֕אמֶר לֹ֥א נַכֶּ֖נּוּ נָֽפֶשׁ:

הפעם אבקש לעיין בפסקאות סמוכות מתוך מדרש בראשית רבה (עה) לפרשת וישלח, המביעות עמדות סותרות בנוגע להתנהגותו של יעקב במפגש עם עשו – שמאז ומעולם

מדרש ידוע מספר לנו שלבן, המחבק ומנשק את יעקב, רוצה בסך הכל לבדוק איפה הוא מחביא את הכסף. אנחנו מקבלים את הפרשנות הזו באופן טבעי,

בהמותיו של אברהם היו יוצאות זמומות – עם מחסום לפיהן. קו זה ממשיך בפרשנות חז"ל גם ביחס לגמליו של אברהם: "ויקח העבד עשרה גמלים מגמלי

בפרשת לך-לך אנו שומעים על הריב בין רועי אברם לרועי לוט, ריב שבסופו נפרדות דרכיהם של אברם ושל לוט. כפי שיתברר כבר בהמשך הפרק, לא

לוט יכול היה להידבק באברהם אבינו, אלא שלא השכיל להישאר לצידו ולדבוק במידותיו, והלך לסדום – עיר שמתבררת בפרשתנו כעירם של אנשים רעים וחטאים. אלא

תיבת נח היתה מבצע הנדסי ולוגיסטי מורכב: בניית תיבה עצומה, ציפויה בחומרי איטום והכנתה למשימה בלתי אפשרית: קליטת משפחה אנושית אחת, ואת מגוון היצורים והמינים