כל המאמרים במדור עט לדרוש

פרשת מטות מתחילה בעיסוק בנדרים, ופונה אל ראשי המטות. מדוע? נראה את דברי הירושלמי בנדרים פ"ט: "אל ראשי המטות: תלה הפרשה בראשי המטות. שיהו מתירין

מדרש מפורסם לבראשית מתמודד עם הפער בין תחילת הפסוק "את שני המאורות הגדולים…" להמשך הפסוק: "את המאור הגדול ואת המאור הקטן". אלא, שלמדרש יש המשך

שלוש פעמים מנסה בלעם לקלל את ישראל. שלוש פעמים יוצאות מפיו ברכות במקום קללות. בכל פעם הוא בוחר מיקום, מבקש מבלק להקים שבעה מזבחות, ולהקריב

בפרשת חוקת אנו נפרדים מאהרן הכהן, וקוראים גם על האבל הממושך של כל העם על מותו. זהו היסוד להערכת דמותו של אהרן כ"רודף שלום בישראל".

"'ויקמו לפני משה ואנשים מבני ישראל חמשים ומאתים (נשיאי עדה קרואי מועד אנשי שם)' – מיוחדים שבעדה, קראי מועד – שהיו יודעים לעבר שנים ולקבוע

מיד לאחר חטא המרגלים, עוברת התורה לפרשת הנסכים ולמצוות הפרשת חלה, אולי כדי להדגיש את מעלת ארץ-ישראל והמצוות המיוחדות המתקיימות רק בה, ואולי גם כדי

  על הפסוק במגילה "אל תקראנה לי נעמי, קראנה לי מרה…" מובא ברו"ר ג, ו: "(משל) לפרה כודיינית (עובדת קשה) שהיתה עומדת בשוק. // אמרין

רבים מתיאורי ירושלים, מהתנ"ך ועד שירי זמננו, מלאים באור: ראיתי עיר עוטפת אור, ירושלים אור העולם, ועוד. מהו סוד האור של ירושלים? ראשית – אור

פרשת בהר מזהירה אותנו מפני הונאה: "וְכִֽי־תִמְכְּר֤וּ מִמְכָּר֙ לַעֲמִיתֶ֔ךָ א֥וֹ קָנֹ֖ה מִיַּ֣ד עֲמִיתֶ֑ךָ אַל־תּוֹנ֖וּ אִ֥ישׁ אֶת־אָחִֽיו… וְלֹ֤א תוֹנוּ֙ אִ֣ישׁ אֶת־עֲמִית֔וֹ וְיָרֵ֖אתָ מֵֽאֱלֹקיךָ כִּ֛י אֲנִ֥י ה'

דיון מעניין קיים במסכת סוכה בנוגע לתפילה שבה אוחזים בארבעת המינים [וכפי שמעיד מר בר אמימר: "אבא צלויי (מתפלל) קא מצלי ביה" סוכה מא ע"ב],