כל המאמרים במדור על סדר היום

בשעה שחזרו בני יעקב מהלווייתו של אביהם, התגלתה העובדה המצערת, שאנו עצמנו נתקלים בה בכל עת– יסוד המשבר בין בני אדם היא שאלת האמון ההדדי.

מדינה יהודית מעצם מהותה היא מדינה שהמערכת הממלכתית שלה שומרת שבת. גם אם לכך מחיר, גם אם הדבר גורם לעומס יתר בימות החול – לא

יסודות רבים אנו למדים מהתנהגותם של אבותינו, ובעיקר באלה שאין מחלוקת עליהם, והם צריכים להיות נר לרגלי כולנו. לאורך ספר בראשית כולו אנו למדים על

ברית המילה מציבה לנגד עינינו יסוד מהותי שהוא רחב בהרבה מאשר המצווה עצמה. מעבר להיותה סימן ההיכר הגופני המובהק בגופו של זכר בישראל– היא היוותה

הפטרת השבוע פותחת באמירה קשה וכואבת: "וְהַמֶּלֶךְ דָּוִד זָקֵן בָּא בַּיָּמִים, וַיְכַסֻּהוּ בַּבְּגָדִים וְלֹא יִחַם לוֹ" (מלכים א', א'). דוד המלך זקן. הוא חלש ופסיבי,

איך להתייחס לזיקנה ? יש בה ממד אובייקטיבי מובהק, שתואר בצורה דרמטית על ידי קהלת: "…עד אשר לא תחשך השמש והאור והירח והכוכבים ושבו העבים

אחת התופעות המובהקות המשתקפות בספר בראשית היא היות כל משפחותיהם של מייסדי האומה מורכבות, מסובכות ובלתי מושלמות. אברהם אבינו, ראש האומה ומייסדה, נאמן בבריתו של

מהי הדרך לגשר בין מה שאנו לומדים כבר בכיתות היסוד על היווצרותה של הקשת, לבין העובדה שהקשת בענן מופיעה בפרשתנו כאות ברית בין הקב"ה ובין