כל המאמרים במדור שעת מחנך

בואו תהיו כנים, ועם יד על הלב תענו על השאלה הבאה: מה הסיכוי שדווקא עכשיו תצליחו לכנס לסעודת שבת אחת תלמידים חילונים ודתיים, ושבסוף השבת

הייתי יכול פשוט לקצר ולכתוב לכם: לכו מהר, לכו עכשיו, מייד, ותראו את ההספד שכתבה ללי לבנה רס"ל במילואים סעדיה יעקב דרעי הי"ד, לוחם בגדוד 9203 

אחד הדברים שאני משתדל ללמד את הילדים והתלמידים שלי הוא קודם כל להגיד תודה, כי בואו, אף אחד לא חייב לכם כלום. מישהו עושה עבורכם

אם תיכנסו לכיתות ו', בכל בית ספר שהוא, תגלו משהו שמשותף לכולם: כולם ללא יוצא מן הכלל החלו בהכנות הקדחתניות לטקס סיום בית הספר. חלק

ביום שני נפגשתי עם חבר ושוחחנו. "אחי הקטן", כך הוא סיפר לי, "מחזיק את הילדים שלו הכי קצר שיש. יש להם בבית משמעת ברזל. ברמה

כל מי שעוקב אחרי הטורים שלי יודע שאני כמעט לא נוגע בפוליטיקה. גם בגלל שב"ה, טפו טפו, לא חסרים בארץ פובליציסטים חדים ורהוטים שמפרשנים את

ביום שני נכנסתי לאחד מאתרי החדשות המובילים בישראל. שוב "הותר לפרסום". רק בן 20, לא הספיק כלום. ואני חשבתי על התמונה של האם השכולה שאיבדה

במוצ"ש תפס אותי חבר טוב שמחנך כיתות ז', ואמר לי שיש לו משהו שייתכן שיעניין אותי בשביל הטור שלי ל'שבתון': "יש לי תלמיד שגר בשכונת

ביום שני בערב חבר שלי שלח לי הודעת ווטסאפ ויראלית ליום השואה, אבל נדמה לי שהיא רלוונטית לכל ימות השנה: "מנהל בית ספר כתב לכל

כשחינכתי כיתה ז', נכנסתי לכיתה והתחלתי לדבר עם התלמידים על יום השואה – עד שקלטתי שאני מדבר לעצמי. עצרתי ואמרתי להם: "טוב יאללה, אל תעשו