
סוכה, שבת ושמחה בעת צרה
חג הסוכות נפתח השנה בחפיפה עם יום השבת, ולשתי המצוות הללו קווי דמיון רבי משמעות. האדם אמור להיכנס לשבת מתוך הרגשה שכל מלאכתו עשויה, ובדומה

חג הסוכות נפתח השנה בחפיפה עם יום השבת, ולשתי המצוות הללו קווי דמיון רבי משמעות. האדם אמור להיכנס לשבת מתוך הרגשה שכל מלאכתו עשויה, ובדומה

אחד הדיונים הפילוסופים והמרכזיים בספר קהלת הוא סוגיית "צדיק ורע לו, ורשע וטוב לו". שאלת הגמול היא שאלה כואבת. קשה לעכל מציאות בה צדיק אובד

"יראה לי לומר בזה ש[…]לא קיים המצוה כתיקונה אם לא ידע כוונת מצות הסוכה כפי פשטה". במלים אלה פותח ר' יואל סירקיש, הבית חדש (ב"ח)

אחד היסודות הגדולים ביותר של חג הסוכות הוא ראייתו כצד הנמצא בדיוק במהלך ההפוך מחג הפסח – מלחמה ושלום. פסח הוא בתחילת הקיץ, ״לעת צאת

"הניגון והריקוד – היא עבודה" הרב בנימין זאב מונק – מנהל "מכון ירושלים לחזנות" כבר הוזכר בעבר הפרדוקס לכאורה בין ימי הרחמים והסליחות הבאים לשיאם

עמוס ברדע מגילת קהלת הנקראת ע"פ מנהג האשכנזים בשבת חוה"מ סוכות מציגה עמדה ניהיליסטית כלפי המציאות הכוללת בתוכה את האדם. קהלת טוען כי הכול הבל

הרמ"א (תרסג, ב) פוסק: 'ונוהגין לומר קהלת בשבת של חול המועד' ספר קהלת מכיל בתוכו רעיונות יסודיים ומורכבים בהשקפת עולמנו ואחד מהם הוא שאלת הגמול:

חג הסוכות הוא ריצה למרחקים קצרים. בניגוד לריצת המרתון, המאפיינת את ההיסטוריה היהודית, מתפרשת על פני ארצות וימים, ומתמשכת אלפי שנים, חג הסוכות הוא ריצת

ופרוס עלינו סוכת רחמים עו"ד רוני פאלוך לפני מספר שנים בעיצומם של ימי חג הסוכות התלבט הציבור החרדי באשקלון האם לקיים את שמחת בית השואבה.

ארבעת המינים המסמלים לדעת קדמונים את האחדות, ואת מקום כל מרכיבי החברה והאומה באגודה אחת מעלים מטבע הדברים שאלות רבות ביחס למהותה של אחדות זו.