כל המאמרים במדור סוכות

כנגד ארבעה בנים דיברה התורה בפסח, ועל ארבעה מינים דיברה התורה בסוכות. אולם הבדל גדול יש ביניהם. בפסח אנו מדגישים עד כמה כל אחד מהבנים

עו"ד יוסף שטח   המונח 'דעת תורה' שנאמר בגמרא (חולין צ/ב) בהקשר של הלכת גיד הנשה הורחב בדורות האחרונים לכל תחומי החיים: ביטחון, כלכלה, רפואה

לפני 50 שנה, בשבת "שובה" תשל"ז, התחולל אחד מרגעי השיא במאבק על גאולת בית הכנסת "אברהם אבינו" בחברון. לרגל האירוע, כדאי להיזכר בתהליך המיוחד, המורכב

ארוחת חג שתוכננה למאות ישראלים בבית חב"ד שבאי פוקט בתאילנד בוטלה על רקע מחאה פרו פלשתינים והנחיות זרועות הביטחון שם. גם בכירים בשלטון שם התבטאו

ידועים דברי חז"ל המדמים את ארבעת המינים לקבוצות השונות בעם ישראל. אולם במדרש המובא במסכת מנחות (כז ע"א) מתגלית נקודה עמוקה במיוחד בהקשר של החיבור

אמנם חג הסוכות מאחורינו – ובהתאם, הטורים הבאים יוקדשו להלכות של ימי החול – אבל אני מבקש בכל זאת לתפוס את הרושם שהחג הותיר ולשתף

אני הולך עם הילדים שלי בקניון בפתח תקווה, וכמו כל הורה מצוי נכנס לעימות עם אחד מילדיי. כטבעם של עימותים, אתה יודע איך אתה נכנס

פרשת האזינו מיוחדת במעמדה. כמעט כולה כתובה כשירה: "הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם וַאֲדַבֵּרָה, וְתִשְׁמַע הָאָרֶץ אִמְרֵי פִי" (דברים לב, א). משה רבנו, בימיו האחרונים, בוחר להעביר את

ראשי ההתיישבות ביהודה ושומרון הזיזו הכל הצידה וריכזו מאמץ בהתנעת מהלך הריבונות. ברקע דבריו של הנשיא טראמפ ,כי לא יאפשר לספח חלקים מיהודה ושומרון, יצאה

בימים אלה של מועדים מכוננים ושל ארועים דרמטיים במולדתנו האהובה, אני חש בקיומו של איבר נוכח ובלתי נספר: העבריות. שרטוטיו בולטים היטב בפרשת 'ניצבים', המשמשת