
האמורא המקולל
לפעמים, אם אקח נשימה, אני אודה, מול עצמי קודם, שהראש שלי פשוט היה בטרדה כל שהיא וההוא שעצבן אותי- לא תמיד באמת אשם רבי

לפעמים, אם אקח נשימה, אני אודה, מול עצמי קודם, שהראש שלי פשוט היה בטרדה כל שהיא וההוא שעצבן אותי- לא תמיד באמת אשם רבי

כל כך מדובר היום, הקטע של נושרים, יוצאים בשאלה, סרים מן הדרך, כל שם שתבחרו. מאמרים, מחקרים, סטטיסטיקות, חנוכה הוא זמן של חינוך ואולי זו

לא תמיד יש 'הפי אנד', לא תמיד יודע האדם כי הוא היה רצוי ואהוב עד בלי די אבנר משרת כחייל בחזית בעיצומו של הגהינום המכונה

יש אנשים שאם חלילה אי פעם תהיה אי הבנה בינינו, זהו זה. הם יאחזו תמיד בשאלה מי צודק, ומי אשם, שום כוסית וודקה לא תעזור

במקום לדפוק לבן שלי מרפק אם הוא נמנם בקריאת התורה, עדיף לספר לו כמה משמח אותי שהוא מגיע איתי לתפילה את ליאור פגשתי בכל

לא משנה מה קורה לך, אל תפסיק להיות קרוב וקשור לאנשים שאתה מכיר, לקרובים שלך, אפילו אם אתה מרגיש שאתה יהודי והם עובדי אלילים… כנראה

אם אני מבקש תוכן וחיים פנימיים במקומות כאלה ואחרים – שלא תמיד למדו עליהם בישיבה, זה מבהיל אותי? או שאני מסכים ללכת בדרך החתחתים של

אלו לא המילים אלא המפגש, אנחנו מרגישים אם מישהו מעורר בנו אמון, אם מישהו נוגע בלב שלנו פעם ישבתי עם יהודי מבוגר שהיה חי רוב

שמחה היא בחירה. זה לא איזה מצב נתון ש"יגיע" כשהוא יחליט להגיע מי שלא היה באומן בימי ראש השנה יתקשה כנראה לדמיין או להאמין מהם

לפעמים שאלה קטנה מסתירה מאחוריה סיפור שלם, לפעמים פניה פשוטה וכמעט טכנית – באה מקרבו של לב שבור לפני תקופה שלחתי וואטסאפ לחבר מעבר לים,