כל המאמרים במדור התוועדות עם מרדכי

אולי מתישהו יש איזה בום. הבנה שתקשרנו עם מציאות מומצאת. שהשקענו זמן ואנרגיה על משחק ותעתוע וזה היה נראה כל כך מציאותי לפני כשנה התפרסם

מערכות היחסים שלנו, תמיד לב פועם בהן? הורות, זוגיות, תפילה, חברות. הן אף פעם לא מתות? כשהגיע בנו לגיל חינוך הוא רצה לשלוח אותו לחיידר,

רווקים חולמים על זוגיות. אבל כשזה מגיע וכביכול אפשר לסמן וי על המטרה, זה בדיוק הפוך, רק עכשיו מתחילה הדרך בנערותי הייתי רגיל בטרמפים. מהגולן

מתוך מאתיים עניינים שטורדים את מנוחתי, "כאן ועכשיו" יש רק ענין אחד שאני באמת יכול להיות בו – אז למה לא להתמקד בו? צמד המילים

כעבור עשר שנים יחד: הוא מנפנף מעל מנגל עם החברים, ורק בפעם השביעית, הוא לבסוף עונה לה: "זה דחוף? אני באמצע פה" אני יודע שיש

למרות שהוא בא רק להסתלבט, הלהט הפנימי של הברסלבים נגע בו, בלי ששיווקו לו שום דבר. האהבה שלהם הדביקה אותו דוד הייסינער היה אדם עשיר

דמיינו את האנשים שגם אם לא הכרתם כמעט, הרגשתם נוח לפנות אליהם כשהייתם זקוקים כי הם אכפתיים ונותנים הרגשה טובה ושוב היו רגליי מוליכות אותי

אם באמת אסתכל בעין טובה, מתוך הבנה שבתוך כל אדם יש נקודה של טוב אמתי, זה ימיס חשבונות רבים והתבוססויות במי המדמנה של מחלוקות לפעמים