כל המאמרים במדור התוועדות עם מרדכי

לפני כשמונה שנים, הייתי בעיצומו של ביסוס פרוייקט חינוכי שנמצא מעבר לקו הירוק. למען גיוס משאבים לעניין, היה לי גב מכמה רבנים דתיים לאומיים, ולאחר

נסעתי עם חבר, והזכרנו בשיחה חבר משותף שלנו, שעזב את הדרך הדתית בה גדל, וגם חווה עליות ומורדות מבחינה נפשית. שאלתי את החבר שלי אם

ג'ושוע בל הוא כנר יהודי אמריקאי, מהכנרים המפורסמים בעולם. בתחילת שנת 2007 נרתם בל לניסוי של ה'וושינגטון פוסט': הוא לבש בגדי רחוב וכובע מצחיה מסווה,

לפני כמה שנים הייתי יושב בכל יום לפני עלות השחר עם חבר שלי ז"ל שהיה אז בגסיסה איטית מסרטן. היינו לומדים וגם קצת מפטפטים. זאת

כשהגו העסקנים החרדים את הרעיון של תחבורה ציבורית נפרדת, המכונה "קווי מהדרין", נכנסו אל האדמו"ר מגור ה"פני מנחם" בכדי להחתימו על מכתב הקורא להשתמש בקווים

בקיץ האחרון, בעודי מתכונן לשבת קודש בביתי, התקשרה אלי חברת המשפחה, שמגיעה אל ביתנו הרבה, ואמרה שהיא שוהה בניו יורק ומחפשת מקום להיות בו בשבת.

לפני כחודשיים יצאתי עם חבורה למסע באוקראינה בעקבות גדולי החסידות. כשהגענו למעז'יבוז', העיירה של הבעש"ט, נתבקשתי כמוביל המסע, לדבר כמה מילים. בחרתי לצטט משפט אחד,

הארייט טאבמן הייתה שפחה בשדות הכותנה באמריקה בתקופת העבדות הידועה לשמצה. בגיל 29, בצעד נועז, היא הצליחה לברוח לבדה לצפון, שם העבדות הייתה לא חוקית,

השבת, כשאתם קוראים את המדור, אני נמצא עם קבוצה באוקראינה, במסע בעקבות גדולי החסידות. קורה מפעם לפעם שחברים, או כאלו שלומדים איתי כתבי ר' נחמן,

"הייתי חמש שנים במקום שבו אף אחד(!!) לא רב ולא חבר, לא התעניין בי, ברגשותיי, בקשיי. לאף אחד לא היה אכפת אם הייתי עצוב או