בפרשת השבוע כותבת התורה "לֹֽא־תְבַשֵּׁ֥ל גְּדִ֖י בַּחֲלֵ֥ב אִמּֽוֹ", ומכאן נלמדות הלכות בשר וחלב. בעקבות כך נעסוק בשאלה האם מותר לאכול בשר טופו או נקניקייה טבעונית
בפרשת השבוע כותבת התורה את מצוות התפילין: "וּקְשַׁרְתֶּ֨ם אֹתָ֤ם לְאוֹת֙ עַל־יֶדְכֶ֔ם וְהָי֥וּ לְטוֹטָפֹ֖ת בֵּ֥ין עֵינֵיכֶֽם". בעקבות כך נעסוק השבוע במחלוקת הפוסקים כיצד יש להגדיר
לכאורה מפשט הגמרא משמע, שאין חילוק בין דבר יבש לבין דבר לח, וכשם שמותר לחמם שוב דבר יבש שבושל, כך מותר לחמם דבר לח שבושל
לאחר מלחמת ששת הימים, בה שוחררה ירושלים, דנו הפוסקים האם יש מקום לשינוי נוסח נחם תשעה באב יוצא באופן קבוע, סמוך לפרשת דברים. בתלמוד
רב קהילה צריך להיות אישיות שחברי הקהילה מסתכלים עליו כמגדלור. כך גם רב עיר בעיני אנשי העיר ורב ראשי לישראל בעיני האזרחים "הרבנות, זה הכח
הרב עובדיה יוסף כתב, שגם כלי חשמלי שלא רוצים להטבילו, ניתן לתת אותו לגוי ובכך לפטור אותו מטבילה בפרשת השבוע כותבת התורה על כלי מדיין
לא כל אדם יכול להחליט שהרצון המתגלה בליבו הוא רצון ה' האמיתי למרות שמעשיו נוגדים את ההלכה, ייתכן שיצרו הוא שמשיא אותו לעשות את העבירה
בפרשת השבוע כותבת התורה, שבלעם בירך את עם ישראל: "מַה טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ, יַעֲקֹב; מִשְׁכְּנֹתֶיךָ ישראל". בטעם הברכה דורשת הגמרא במסכת בבא בתרא (ס ע"א), שבלעם
בפרשת השבוע מאריכה התורה על מצוות פרה אדומה: "זֹ֚את חֻקַּ֣ת הַתּוֹרָ֔ה אֲשֶׁר־צִוָּ֥ה ה' לֵאמֹ֑ר דַּבֵּ֣רו אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל וְיִקְח֣וּ אֵלֶיךָ֩ פָרָ֨ה אֲדֻמָּ֜ה תְּמִימָ֗ה אֲשֶׁ֤ר אֵֽין־בָּהּ֙ מ֔וּם
השולחן ערוך פסק, שאם הזמן קצר ויש חשש שיעבור זמן המנחה – יש להתפלל חזרת הש"ץ בנוסח מקוצר בפרשת השבוע מספרת התורה על חטא קרח
