כל המאמרים במדור ערך מוסף

פרשת 'ראה' מכילה מעברים חדים בין מצוות מנוגדות באופיין, אשר ניתן לחלקן לשלושה חלקים: הראשון – התמודדות עם ההשפעות השליליות של גורמים שונים בארץ, כגון

שבעת המינים שהתברכה בהם ארץ ישראל ממחישים לפי פרשתנו את איכותה המבורכת של ארצנו. אולם, לנוכח המבחר העצום של הפירות והירקות שיש בזמננו, האם אנו

פתגם ידוע המנוסח בלשון תפילה, פונה לא-לוהים ואומר: "תן לי את האומץ לשנות את מה שביכולתי לשנות, את השלווה לקבל את מה שאין ביכולתי לשנות,

בפרשת 'דברים' מתאר משה שני סוגי תגובות לדיווח של המרגלים: תגובת המאפילים ותגובת המעפילים. המאפילים שמעו את דברי 12 השליחים על "עָרִים גְּדֹלֹת וּבְצוּרֹת, בַּשָּׁמָיִם",

  מתקפת הטרור של שמחת תורה הביאה רבים לקרוא לנקמה בארגון חמאס. הרצון לבצע פעולות נקם מונע מרגש אנושי טבעי, שמתגבר מטבע הדברים לאחר פיגועים

מן המפורסמות היא שבהריגת פנחס את זמרי הוא הציל את עם ישראל מכליה, שכן הקב"ה הכריז עליו: "פִּינְחָס… הֵשִׁיב אֶת חֲמָתִי… בְּקַנְאוֹ אֶת קִנְאָתִי בְּתוֹכָם

אמרתו של בלעם, "הֶן עָם לְבָדָד יִשְׁכֹּן וּבַגּוֹיִם לֹא יִתְחַשָּׁב", נישאת על כנפי רוח לאורך כל ההיסטוריה היהודית. היא מרחפת בכל הדורות ומהדהדת בעוצמה רבה

כאשר עם ישראל מבקש לעבור דרך ארץ אדום ודרך ארץ סיחון, הוא מתחיל כדרכו בדרך ארץ ושולח מלאכים המבקשים בהרבה טקט ובהרבה טקטיקה לקבל זכות

במבחן המטות משה הצטווה להניח באוהל מועד מטה אחד לכל נשיא שבט: "וַיְהִי מִמָּחֳרָת… וְהִנֵּה פָּרַח מַטֵּה אַהֲרֹן לְבֵית לֵוִי, וַיֹּצֵא פֶרַח וַיָּצֵץ צִיץ וַיִּגְמֹל

בתקופה האחרונה אנו עדים להתגברות הביקורת על ישראל בעולם, שמתבטאת אף בהתרחבות המגמה להחרים את ישראל ובהתעצמות האנטישמיות. אנו מוצאים את עצמנו במצב דומה לזה