כל המאמרים במדור ערך מוסף

בתקופה האחרונה אנו עדים להתגברות הביקורת על ישראל בעולם, שמתבטאת אף בהתרחבות המגמה להחרים את ישראל ובהתעצמות האנטישמיות. אנו מוצאים את עצמנו במצב דומה לזה

פעמיים בפרשה בני ישראל באים בתלונה. שתי התלונות זוכות לתואר "רַע", ושתיהן נענות  בתגובה חריפה. תלונת המתאוננים מסתיימת בתבערה, ותלונת המתאווים באה לקיצה בקברות התאווה.

ברכת כוהנים שבפרשתנו חותמת במילים: "וישם לך שלום". על הופעת השלום בחתימת הברכות אומרת המשנה בסוף מסכת עוקצים: "לֹא מָצָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּלִי מַחֲזִיק

פרשתנו, שנקראת תמיד לפני חג מתן תורה, מזכירה לנו את העובדה שהתורה ניתנה במדבר. חז"ל הוסיפו וציינו כי "בשלושה דברים ניתנה התורה: באש, ובמים ובמדבר".

כבר בתחילת המערכה הצבאית הנוכחית הכריז השר בני גנץ כי "זוהי מלחמת הקוממיות השנייה שלנו, ואנחנו ננצח בה". כינוי זה אומץ על ידי אנשים שונים,

לו הכיר התובע בבית הדין בהאג את אמרותיו של רשב"י, שיום ההילולה שלו במוצ"ש הקרוב, היה בוודאי משלב כמה מהן בתביעתו נגד קברניטי מדינת ישראל.

ימי ספירת העומר שמופיעים במרכז פרשתנו היו אמורים להיות ימי שמחה והכנה לקראת חג מתן תורה, אולם במרוצת הדורות הם התקבעו בתודעה הקולקטיבית של עם

בשנים כתיקונן, אנו מדגישים בעת לימוד פרשת 'קדושים' שהקדושה אליה אנו שואפים היא קידוש ה' בחיים ולא במוות. בשנים כתיקונן יום הזיכרון עוסק בעבר, ויום

צילה הקודר של השואה מרחף מעל שמי המדינה, כפי שלא היה מאז הקמתה. מייד לאחר שמחת תורה פרחו הדימויים של התקפת הטרור של חמאס למאורעות

בכל דור ודור חייב כל אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא מעוטף עזה ומקריית שמונה. בכל מקום ומקום חייב כל יהודי לראות את עצמו