כל המאמרים במדור ערך מוסף

אם יש את נפשכם לדעת מדוע ולמה אישים בתורה שואלים לפעמים "מדוע" ולפעמים "למה", פרשת 'תולדות' יכולה לספק תשובות. בטרם נתייחס לתשובה אציע כאן את

בכמה וכמה ניסיונות התנסתה שרה אמנו יחד עם אבינו אברהם, וחלקם היו מן הסתם קשים עבורה, אף יותר מאשר לבן זוגה. שרה עמדה יחד עם

פרשת העקדה זכתה מקדמת דנא למעמד מיוחד במסורת ישראל. המילה "עקדה" היא גם ראשי תיבות של המילים: "על קידוש השם", ובדורות של שמד ורדיפות, גזרות

כאשר נאלץ אברם לרדת למצרים בשל הרעב בארץ, הוא חשש שהמצרים יהרגו אותו וייקחו את שרי אשתו. הפתרון שלו היה באמירת דבר שאינו אמת: "אמרי

השליח הראשון בהיסטוריה היה כנראה העורב, ונראה ששליחותו הסתיימה בקולות קרקור צורמים. לדברי 'פרקי דרבי אליעזר' (כ"ג), הוא סירב לצאת לשליחות, ואחרי שיצא דאג לעצמו

 לקראת חג שמחת תורה הקרוב, עלו בשיח הציבורי שתי גישות קיצוניות באשר לציון אירועי הטרור שהתרחשו בו ביום. האחת טענה שיש לבטל את השמחה והריקודים,

"לא היו ימים טובים לישראל כיום הכיפורים", כך אמרו חכמים (תענית כו:), ובכל זאת רובינו נכנסים ליום הכיפורים ברוח נכאים, במיוחד באלה הימים. נראה שגם

עקידת יצחק נוכחת בראש השנה הן בקריאת התורה והן בתפילות ובפיוטים, וזכרה מרחף באוויר בעת תקיעת השופר. חז"ל הסבירו: "אמר הקב"ה: תקעו לפני בשופר של

סדרת העונשים שמופיעה אחרי הברית של פרשת 'נצבים' מסתימת בפסוק חותם שאומר: "הַ֨נִּסְתָּרֹ֔ת לַה' אֱ-לֹהֵ֑ינוּ וְהַנִּגְלֹ֞ת לָ֤נוּ וּלְבָנֵ֙ינוּ֙ עַד־עוֹלָ֔ם לַעֲשׂ֕וֹת אֶת־כָּל־דִּבְרֵ֖י הַתּוֹרָ֥ה הַזֹּֽאת" (כט, כח). 

מלחמה ארוכה ועקובה מדם מאחורינו, והלא-נודע אורב במסתרים לפנינו. לא-מעט אנשים נכנסים לחרדות לנוכח המצב, וכאילו כדי להקשות עוד יותר באות הקללות שבפרשתנו וכביכול נותנות